קטלוג היין החדש של שקד: דגש מיוחד על VFM, התחברות מאוחרת לטרנדים וגלישה לאזורי יין חדשים

עם ייצוג חדש ליינות מאזורי היין סווארטלנד והר אתנה, השיקה משפחת שקד בשבוע שעבר את קטלוג 2020. אילו יינות בלטו לטובה? 

 

באירוע השנתי, שהפך למסורת מאז האיחוד הלוגיסטי המחודש עם יקב רמת הגולן תחת השם "היכל היין", השיקה בשבוע שעבר חברת היבוא של משפחת שקד את קטלוג היין החדש שלה, שהציג לצד המותגים הוותיקים של החברה התרחבות גאוגרפית לעבר אזורי יין שלא זכו עד עתה להיכלל בקטלוג.

הקטלוג החדש של שקד בהחלט מבטא את רוח התקופה בכל מה שנוגע לחברות יבוא היין הגדולות בישראל. זה אומר, קודם כל, שבניגוד לזמנים שבהם חברות היבוא הגדולות היו אחראיות על חשיפתו של הדבר הגדול הבא בפני הצרכן המקומי בהתאם לטרנדים העולמיים, אז היום מי שעושים זאת הם דווקא היבואנים הקטנים. הם חוצבים את הקיר וסוללים את הדרך וחברות היבוא הגדולות פוסעות בעקבותיהם. ראו ערך יינות גליסיה מספרד וכן יינות מפורטוגל ומיוון.

אספקט נוסף, כפי שהוא מסתמן בשנים האחרונות בפעילותם של היבואנים הגדולים בשוק, הוא הבחירה בצמצום העיסוק ב-Fine wine ובשמות גדולים, במקביל להרחבתו של נתח השוק של יינות שמחירם נופל איפשהו בטווח של 50-100 ₪, קרי יינות יקרים יותר מאלו שמופיעים במבצעי השלושה במאה אך כאלו שעדיין נגישים לצרכן היין הישראלי הממוצע-פלוס. זו אולי בשורה פחות מעודדת לעכברי יין שמחפשים להיחשף ליצרנים הקטנים והארטיזנלים שפועלים היום בעולם, אך עבור החברות, שבסופו של דבר צריכות למכור יין, מדובר ככל הנראה במהלך מתבקש מבחינה עסקית. במובן הזה לחברת שקד, שמחזיקה גם ברשת החנויות 'דרך היין', יש יתרון על-פני החברות האחרות. חנויות הרשת מחזיקות מותגי יבוא שאינם נכללים בקטלוג ומיועדים למכירה בחנויות בלבד. בדרך כלל, מדובר בשמות המעניינים יותר (כפי שעשו בשנה האחרונה עם יינות פונטודי האיקוניים מקיאנטי קלאסיקו למשל) שיינותיהם מגיעים בכמויות מצומצמות ונעלמים מהמדפים במהירות רבה. כמו כן, לאחר מספר שנות הפוגה, החזירו בשנה האחרונה בשקד את מודל המכירות העתידיות (פיוצ'ר) והציעו לקהל הלקוחות להזמין מבעוד מועד מגוון רחב של יינות איכותיים מבורדו ומבורגון במחירים נמוכים מאלו שיינקבו בעת יציאתם לשוק.

אני מניח שעם הזמן אטעם יותר יינות מתוך הקטלוג בצורה מסודרת, אך לפחות לעת עתה ובהסתמך על טעימה מאורגנת שנערכה בנוכחותם של כמה מנציגי היקבים שהגיעו לישראל, אני מתרשם שהבחירות אכן מבטאות יחס נאות בין איכות למחיר במונחים מקומיים. לפניכם סקירה של כמה יינות שהגיעו זה עתה ארצה (חלקם חדשים וחלקם בבצירים חדשים) אשר הוצגו בטעימה ושווים אזכור:

 

Cape Wine Company Juno Chenin Blanc 2018

קייפ וויין קומפאני היא חברה דרום-אפריקאית לייצור יין שהוקמה ב-2010 על-ידי ארלאנק אראסמוס, היינן לשעבר של יקב Fairview, מהשמות היותר מפורסמים בדרום-אפריקה. החברה מייצרת יינות באזורים שונים ותחת מותגים שונים, כאשר זה שמצא את דרכו לארץ הוא ג'ונו, שלדברי אשת היקב מבוסס על דמות פיקטיבית של ייננית בשם ג'ונו שמעוניינת לבטא את אופי האזור שלה ביין. מדובר בסדרה שמיועדת לשתייה מיידית ומעוצבת ובקבוקיה מעוצבים בצורה מודרנית, צעירה ומלאת-חן, כיאה ליינות מהסוג הזה (כרמל, ככה עושים את זה נכון-סיפור, תווית עדכנית ותמחור ידידותי).

היין עצמו הוא שנין בלאן שמקורו בסווארטלנד, אזור יין חם ויבש שזוכה לפופולריות בשנים האחרונות בזכות מספר יצרנים מצוינים שפועלים בו. יש בו מהדבש והתפוחים שאופייניים לזן, מרקם רך ונעים ומתיקות מרומזת שמחמיאה לפרי שמשדר רעננות. לא פחות ולא יותר, אבל יין נעים ועשוי היטב שיתחסל די במהירות. ציון:87 (65 שקל)

Firriato Le Sabbie Dell'Etna Etna Rosso 2017

פיריאטו הוא יקב משפחתי שמייצר יין במספר אזורים שונים בסיצילה. בשנים האחרונות היקב מתמקד באזור הר אתנה, אחד מאזורי היין המדוברים בעולם כרגע, ועם 900 הדונמים שלו הוא נמנה בין שלישיית היצרנים הגדולים ביותר באזור, שמתאפיין בקרקעות וולקניות ועשירות במינרלים.

אתנה רוסו הוא יין מסדרת הבסיס של היקב באזור הר אתנה, והוא מורכב מצמד זני הענבים האדומים של האזור- נרלו מסקאלזה ונרלו קאפוצ'ו. התסיסה נעשית במכלי נירוסטה ולאחר מכן היין מבגיר כשנה בחביות עץ סלאבוני גדולות. התוצאה היא יין יפה ורענן שמציג לראווה פרי אדום בהיר ועתיר באנרגיה. יש כאן מספיק עומק ועניין, קל וחומר כשמדובר ביין ברמת כניסה, והסיומת פריכה ומינרלית. יופי של יין שיכול לספק, למי שעדיין לא חווה זאת, הכרות עם אזור יין מיוחד במינו. ציון:90 (75 שקל).

Poliziano Vino Nobile de Montepulciano 2015

פוליציאנו, יקב ותיק בקטלוג של שקד, הוא אחד מהיקבים הבולטים היום במונטפולצ'יאנו, אזור יין טוסקני שמנסה כעת לחזק את מעמדו שנשחק בשנים האחרונות. היקב של משפחת קרלטי משתייך בימים אלה לגל של יצרנים מובחרים (אוויניונזי, לה בראצ'סקה) שלקחו על עצמם לשוב ולהשתמש בזנים מקומיים על חשבון זנים בינלאומיים כמו מרלו וקברנה סוביניון, כמו גם לשוב וליישן את היין בחביות גדולות של עץ סלאבוני ופחות בבאריק. כל זאת במטרה לגבש זהות מחודשת ליינות האזור ולנער מעליהם את התדמית העמוסה והחנפנית שאפיינה אותם בשני העשורים האחרונים.

2015 הייתה שנת בציר נהדרת לכל רוחב אזורי היין הטוסקניים, ולטעמי היא הניבה את הוינו נובילה הטוב ביותר שטעמתי מפוליציאנו עד היום. היין עשוי מ-85% סנג'ובזה כאשר את שארית הבלנד מרכיבים קאנאיולו, קולורינו ומעט מרלו. הוא מגיע בבשלות מושלמת שמחצינה טעמי דובדבנים חמצמצים ותיבול של אקליפטוס וגאריג. נוכחות העץ על החך מינורית, בטח ביחס ליינות דומים מהעבר, והוא מהווה גורם מסייע בריכוך הטאנינים וביצירת מרקם עשיר, רך, מלא ואלגנטי. וינו נובילה מקסים ומלוטש שמרגיש בדיוק במקום שבו הוא צריך להיות. ציון:93 (145 שקל)

Santa Julia Malbec Reserva 2016

סנטה חוליה הוא יקב שנמצא בבעלות משפחת זוקארדי (שמייצרת ביקב הראשי שלה בעמק האוקו, פיידרה אינפיניטה, את היינות הטובים ביות בארגנטינה לטעמי) אשר שוכן סמוך לעיר מנדוזה. למרות שמדובר בצוות ייננים אחר לגמרי מזה שפועל ביקב של המשפחה בעמק האוקו, מי שאחראי על העבודה ומתווה את הדרך גם בסנטה חוליה הוא סבסטיאן זוקארדי, שנחשב היום לאחד הכוחות העולים של ענף היין הארגנטיני. בשנים האחרונות חלק מהענבים ליצירת יינות סנטה חוליה מגיע מעמק האוקו הגבוה והקריר יותר, כך שאיכות היינות עלתה והם מספקים הנאה מיידית ותמורה מצוינת למחיר. הגישה הייננית של סבסטיאן , זו שמבכרת רעננות, טוהר ושתיות על פני עציות ועומס, באה לידי ביטוי היטב גם ביינות של סנטה חוליה.

המאלבק רזרבה 2016 הוא תוצר של שנה קרירה וטובה בעמק האוקו. הוא נבצר מוקדם כמו שאר יינות זוקרדי ומגיע בשיעור אלכוהול של 13% בלבד, מה שמשווה לו רעננות וקלילות. האף נקי וקלאסי, ועל החך היין מופיע בבשרניות עסיסית שמלווה בתיבול עדין. מי שמחפש את המאלבק השחור, הכהה והסמיך לא ימצא אותו כאן, אבל מי שחפץ במאלבק שזורם בגרון כמו מים ומבטא היטב את אופיו הזני ימצא כאן את מבוקשו. תמורה מצוינת ביחס למחיר! ציון:89 (55 שקל).