עם השקעה גדולה ויינן מנוסה, יקב דלתא מדלתון משיק את בציר הביכורים שלו

יהודה כמיסה, היינן הראשי לשעבר של יקב האור הגנוז, חבר לשני שותפים כדי להוציא לפועל את הקמתו של יקב דלתא בהשקעה גדולה בציוד ובמיתוג. בכל מה שקשור ליינות מבציר הביכורים, עדיין טעון שיפור

לאחר הבום הגדול של פתיחת יקבי הבוטיק בישראל בעשור הראשון של המילניום הנוכחי, שנותיו האחרונות של העשור השני למילניום התאפיינו בשקט יחסי עד שכמעט ולא שומעים על יקבים חדשים שנפתחים. מפעם לפעם, בעיקר הודות לקורס היין של ניר שחם בשורק, עוד צצו על-פני השטח יקבים ביתיים חדשים אך אל מול התקנות החדשות של משרד הבריאות נראה שגם התהליך הזה הולך ונמוג. לנוכח היובש הזה, ההזמנה לערב השקתו של יקב ישראלי חדש, קל וחומר כשמדובר ביקב שיש לו מבנה, ציוד וכרמים משל עצמו, הצליחה לעורר אצלי עניין באמצע עונת המלפפונים של חודש אוגוסט. אחרי הכול, אני באמת לא זוכר מתי טעמתי לאחרונה בציר ביכורים של יקב חדש שנעשתה בו השקעה רצינית הן בתחום הייינני והן בתחום המיתוגי. יקב דלתא, זה שמו של היקב החדש, בהחלט עורר רושם של אחד כזה.

דלתא הוא פרי של שיתוף פעולה של שלושה אנשים. הראשון והמוכר יותר לשוחרי היין הוא יהודה כמיסה, מי שהיה בעבר הלא רחוק היינן הראשי של יקב האור הגנוז הגלילי. השותף השני הוא מוטי שאקיר, שמביא עימו לשותפות את הכרמים המשפחתיים שענביהם משרתים את מרבית עשיית היין ביקב, ואילו השותף השלישי עונה לשם מנשה אלגלי. השלושה, שלמיטב הבנתי גדלו בדלתון ומכירים איש את רעהו מזה שנים רבות, חברו למיזם משותף שעתיד לגדול עם הזמן ולהגיע לייצור עתידי בסדר גודל של 80-100 אלף בקבוקים בשנה.

אמנם טרם ביקרתי ביקב שממוקם בפארק התעשייה דלתון, אך לפי מקורות מהימנים מדובר ביקב שעל-מנת לציידו נעשתה השקעה כספית לא מבוטלת. כדי לקבל מושג עד כמה גדולה ההשקעה, אפשר לקחת כדוגמה את שולחן מיון הענבים האופטי שהיקב הצטייד בו. זהו כלי טכני חדיש ויקר שנכנס לשימוש בישראל בשנים האחרונות ומשרת מעט מאוד יקבים כמו קסטל ורמת הגולן. העובדה שיקב שטרם שיחרר בקבוק אחד לשוק מצטייד מראש במכשיר שכזה מעידה על שאפתנות ועל תכנית עיסקית שרואה הרבה מעבר לבציר אחד או שניים.

נכון לבציר הראשון, יקב דלתא מוציא לשוק שורת יינות שמורכבת משלושה יינות לבנים זניים, רוזה, שני בלנדים אדומים ויין קינוח אחד. הענבים מגיעים ברובם מכרמי היקב שסובבים את דלתון ומחלקות כרם שנטועות בהר הרוח שברמת הגולן. היינן יהודה כמיסה סיפר לי שהוא אמון היום על העבודה בכרמים וכי מושקעת בהם עבודה מרובה כדי לקבל את איכויות הפרי הגבוהות ביותר. מבחינת סגנון היינות, לפחות אלו האדומים, אפשר לצפות לסגנון שאפיין את כמיסה באור הגנוז, מה שאומר תסיסות ארוכות ולא מעט עץ חדש ביינות האדומים ("אני מאמין ב-100% עץ חדש" הוא אמר לי בערב ההשקה). לצורך כך, הצטייד היקב במבחר של חביות חדשות בנפח 300 ליטר, אם כי כמיסה אומר שאחוז העץ החדש יפחת עם הזמן כאשר ליקב יהיו חביות בשימוש של שנה שנייה ושלישית. אין ספק שהקהל שכמיסה ושותפיו מייעדים אליו את היין, על-כך תעיד גם הכשרות של בד"צ העדה החרדית, הוא קודם כל הקהל שהלך שבי אחר יינותיו ביקב האור הגנוז. הקף הייצור והמיתוג שנעשה במלואו בשפה האנגלית, מרמזים על כך שבדלתא מכוונים כבר מההתחלה לשווק את היין בקרב קהילות יהודיות בארצות-הברית.

גם לאחר קיזוז ההנחה שמגיעה ליקב שמייצר את בציר הביכורים שלו, התוצאה הנוכחית של יקב דלתא רחוקה מלספק את הסחורה. היינות הלבנים של היקב שמיוצרים מענבי שרדונה, סוביניון בלאן וגווצרמטראמינר, סבלו כולם מהעדר מוחלט של אופי זני ואיזון טעמים. אותו חוסר איזון חזר על עצמו גם בגזרת היינות האדומים, ובאופן גורף ניתן לומר שהיינות הנוכחיים של היקב לא מצליחים להעביר לבקבוק את מאפייני הטרואר של אזור הגידול שלהם. לנוכח ההשקעה הגדולה והתשוקה של כמיסה, איש נחבא אל הכלים שניכרת בו אהבת היין, יש לצפות שעקומת הלמידה של חומר הגלם והשימוש בציוד החדיש תייצר יינות מעניינים ומוצלחים יותר כבר בבציר הבא.

גוורצטראמינר 2018

יין גוורצטראמינר חצי יבש שענביו מגיעים מכרמים באזור מרום גולן. למרות שהיין מפגין ארומטיות קמוצה למדי, זהו כרגע היין הטוב והמאוזן מבין היינות הלבנים של היקב. יש בו מתיקות מעודנת של פרי, חמיצות שמאזנת בגוני הדרים ונגיעה טרופית שמופיעה בסיומת. המרקם נעים ובסך הכול מדובר בשתייה מאוזנת ורעננה גם אם אינה מורכבת או מתוחכמת. ציון:84 (99 שקל)

סוביניון בלאן 2018

100% ענבי סוביניון בלאן מכרם בן 30 שנה מאזור דלתון. היין כמעט נטול ארומות וקשה לזהות בו אופי זני של סוביניון בלאן. החמיצות גבוהה מאוד ומוציאה את היין מאיזון וכלל מרכיבי הטעם מרגישים כפי שאינם מחוברים. כמיסה טוען שבניסיון לאזן את החמיצות הגבוהה הוא הכניס את היין לתקופה מסוימת לחביות חדשות, אך לפחות על פי הטעימה הניסיון הזה לא צלח.  ציון:78 (99 שקל)

 שרדונה 2018

ענבי שרדונה שנבצרו ידנית מכרם הרוח שבצפון רמת הגולן. היין הבגיר כשלושה חודשים בחביות חדשות. כמו היינות הלבנים האחרים של דלתא, גם במקרה הזה ליין כמעט ואין ארומה ואילו זו שמתקבלת מציגה בעיקר נוכחות של עץ חדש. על החך היין מופיע במרקם מימי ולא מצליח להפגין גוף או ריכוז של טעמים. מה שיש זה איזושהי תנועה על ציר שנע בין חמיצות למרירות, אך כמעט ללא נוכחות של פרי. ציון:79 (99 שקל)

גרנאש רוזה 2018

רוזה מענבי גרנאש שנבצרו בדרום רמת הגולן שמפגין מרקם טאני ומעט גס. אין הרבה מה לומר על יין הרוזה הזה. יש בו חומצה שתורמת רעננות אך טעמים די גנריים. בתור משקה מרענן לקיץ זה עובר, אך בטח לא עם תג המחיר שלו. ציון:84 (99 שקל)

 סיגמה פיוז'ן 2017

בלנד שמורכב מ-72% ענבי קברנה סוביניון ו-28% ענבי שיראז מכרמים באזור דלתון. הבגרה של 12 חודשים בחביות חדשות. זהו יין אדום סמיך ולעיס, מעט ריבתי, שנוכחות העץ דומיננטית בו הן מבחינת הארומות והן מבחינת הטעמים. למרבה הצער, לא היה די בעץ כדי לעגל את המרקם שהתאפיין בטאנינים גסים שקשה לשער אם יתרככו עם שהייה נוספת של היין בבקבוק. לפחות לטעמי זה יין שלא עומד להתאזן עם הזמן. ציון:79 (109 שקל)

אומגה פיוז'ן 2017

בלנד שמורכב מ-36% קברנה סוביניון מכרם הרוח שבגולן, 36% פטי ורדו  מכפר שמאי ו-28% שיראז מאזור דלתון. היין הבגיר כ-18 חודשים בחביות חדשות. מצד אחד יש כאן תיבול מתקתק של עץ חדש ומצד שני חמיצות גבוהה, אך באופן שאינו מצליח ליישב איזון והרמוניה. כמו ביין הסיגמה של היקב, גם באומגה הסוגיה הבעייתית המרכזית נעוצה במרקם שחושף טאנין לעיס וגס, גם אם במקרה הזה מקבלים יין מגובש שטעמיו טובים יותר. הסיומת טאנית ומרירה. ציון:83 (159 שקל)

פאי 2017

יין קינוח מחוזק שמיוצר מ-100% ענבי קברנה סוביניון מכרם באזור דלתון. הבגרה של 18 חודשים בחביות. סמיך ומתוק אך מרגיש חד-ממדי וחסר את העומק והעושר של ארומות וטעמים שאמורים לאפיין יין מהסוג הזה. ציון:79 (159 שקל)