סיכום היום הראשון של MUST FERMENTING IDEAS

 כנס היין MUST נפתח ביום רביעי באסטוריל שבפורטוגל. רשמים מיום הפתיחה

 לאחר שבשנה שעברה הייתי אמור להשתתף בכנס היין Must-Fermenting Ideas ולבסוף איכשהו זה לא התממש, אני שמח מאוד לקחת חלק בשנתו השלישית של הכנס מאז נפתח לראשונה במרכז הקונגרסים של אשטוריל, עיירת קיט סמוכה לליסבון. ואם לומר את האמת, גם השנה הכוכבים עבדו נגדי ועליתי על הטיסה עם 39 מעלות חום, אך בדרך נס שמוכיחה שרצון יכול לפעמים גם לסייע בריפוי, הצלחתי להופיע ליומו הראשון של הכנס, גם אם במהדורה מוחלשת של עצמי.

האווירה כאן נהדרת ומלאכת הארגון של צמד המייסדים, רוי פלקאו ופאולו סלוואדור, ראויה לשבח. השניים הרכיבו לשלושת ימי הכנס רשימת דוברים מכובדת שכוללת שמות כמו אריק אסימוב, גאיה גאיה, מיגל טורס, איזבל לז'רון, ליסה פרוטי-בראון ועוד רבים וטובים. לפחות על-פי היום הראשון, מסתמן שזה בהחלט המקום לדבר בו על יין, להחליף דעות, לפגוש אנשים מהתעשייה ועל הדרך ללמוד כמה דברים חדשים.

יומו הראשון של הכנס נפתח בהרצאה של עיתונאי היין הבריטי אדם לשמר, שעסקה בשאלה האם ניתן לקיים תיירות יין ללא שיתוף פעולה מצד היצרנים המקומיים. אם לסכם את הדברים במילה אחת, התשובה היא לא!

מבחינת היישום לתחום תיירות היין, שללא ספק צריך להתפתח בישראל, טוען לשמר שהתייר המודרני מחפש חוויות שמציעות אותנטיות ולא רק יוקרה. לשם הדגמה, הגידול המשמעותי ביותר בתחום התיירות בשנים האחרונות חל בהזמנות של טיולי אוכל שכוללים סדנאות בישול. התייר אינו מעוניין רק לשבת ולשתות יין, אלא להיות שותף אקטיבי בתהליך, וצריך לחשוב באיזה אופן ניתן להכניס את אותו רצון לאקטיביזם בתוך החוויה התיירותית.

אחרי לשמר עלתה לדבר גאיה גאיה, שתיארה לפרטים את ההתמודדות של היקבים המשפחתיים עם תופעת ההתחממות הגלובלית, בעיקר ברמת העשרת המגוון החי בשטח הכרמים. לא ארחיב על זה כאן, אך מי שמעוניין לקרוע על כך מוזמן לחזור לראיון שערכתי עם אחיה של גאיה, ג'יובאני, שביקר בישראל לפני מספר חודשים.

MW פדרו באלסטרוס העביר את ההרצאה השלישית, שעסקה באזורי היין החבויים של צפון-ספרד. מי מכם שעוקב אחרי מספיק זמן כבר הספיק להבין את החיבה היתרה שלי לאזורים הללו, אך דבריו של באלסטרוס היו מרתקים ונגעו במובן רחב יותר במונחים של טרואר והתפתחות של אזורי יין. בהקשר הזה, חשף באלסטרוס אזורי יין בצפון-ספרד שהיו פוריים בתקופות קדומות, עוד הרבה לפני שמישהו בכלל שמע על ריוחה, בעיקר בזכות פעילותם של כורי זהב באותם אזורים. עם סגירתם של המכרות, אזורי יין רבים ננטשו ולא שבו לגדולתם.

במובן הזה באלסטרוס חוזר ומדגיש את העקרון לפיו טרואר נוצר, נהרס ולעיתים נבנה מחדש. כדוגמה הוא נותן את אזור ביירזו, שהיה מרכז לייצור יין וננטש כמעט לחלוטין עד שאלווארו פאלאסיוס הגיע לשם בזכות בן-דודו והחייה אותו. "הטרואר תמיד היה שם" טוען באלסטרוס, "אבל האנשים לא".

מהלך הפוך לכך מזהה באלסטרוס באזור נאבארה, שלטענתו עלול להימצא בסכנת הכחדה בעתיד. "לנו, לספרדים, תמיד היו רגשי נחיתות מול הצרפתים" הוא מתוודה. "היו שנים שלא הערכנו את הזנים שלנו ואת הטרואר שלנו. בנבארה המדינה עודדה בכל דרך נטיעה של זנים בינלאומיים כמו קברנה ומרלו במקום גרנאצ'ה. אז היום יש שם יינות טובים, אבל מי מחפש קברנה מנאבארה או סירה מלה-ריברה? לכן האזור בדרך להעלם".

בסיכום דבריו מונה באלסטרוס את שלושת הגורמים הטובים ביותר בדרך להריסת טרואר: כוח, גאופוליטיקה ועושר. הגיוני.

את יום הפתיחה המשיכה הרצאה מעניינת, נמרצת ואקטואלית של פליסיטי קרטר, העורכת הראשית של מגזין היין העסקי Meininger, שעסקה בכל מה שנוגע לשיווק מגדרי בעולם היין. קצת קשה להעלות על הכתב סיכום חד-משמעי של הדברים, אך למרות הכל אנחנו עדיין נמצאים בתקופה שבה יינות מסוימים משווקים עם אוריינטציה גברית מובהקת, אך במובן הזה מדובר בעיקר על השוק האמריקאי.

קרטר מספרת שהרשתות החברתיות משנות חלק מהקיבעונות שנוצרו בעבר. כך למשל הפכה אינסטגרם את יין הרוזה, שנתפש בארה"ב כיין נשי, למשקה שגברים רבים מתגאים לשתות היום, פשוט כי הוא מצטלם היטב ומייצר תמונות יפהפיות תחת הפילטרים של האפליקציה. נתון מעניין נוסף, נוגע בתחושה שגברים נוטים ל"חנוניות יין" יותר מאשר נשים. לפי קרטר, ניתוח מגדרי של בוגרי הדיפלומה של WSET ומבחני ה-MW מלמד על כמות די שווה של גברים ונשים.

את פרק ההרצאות חתם כתב היין המוערך של הניו-יורק טיימס, אריק אסימוב, שבחר להעביר את דבריו דרך הספר הנפלא של קרמיט לינץ', "Adventures on the wine route" (ספר יין חובה לכל מי שלא קרא). בגדול, ואין כאן בשורה חדשה למי שעוקב אחר מאמריו של אסימוב בשנים האחרונות, הוא מעדיף את היינות שלו מסורתיים וכמה שפחות טכנולוגיים. "אני חושב שהחל מ-2008 נכנסנו לעידן הטוב ביותר שידע עולם היין מאז ומעולם" אמר אסימוב, "בעיקר מבחינת הגיוון שקיים היום והחזרה למסורת".

לאחר מכן התקיים פאנל בנושא יין טבעי בהשתתפות MW איזבל לג'רון, כוהנת היין הטבעי, שעתידה לדבר ביום השלישי של הכנס. לפיכך, אנסה לצרף את סיכום הפאנל לדבריה של לג'רון בהרצאתה.

עד כאן בינתיים,

שבת שלום מאסטוריל.