כנס היין MUST FERMENTING IDEAS: מעבדה סגורה לתכני-יין

 במשך שלושה ימים מלאים מציע כנס היין MUST שנערך בפורטוגל את הדבר היפה הזה שקצת נשכח בעולם המודרני: תוכן

בתום שלושה ימי ישיבה אינטנסיביים במרכז הכנסים היפהפה של העיר אסטוריל, שמרוחקת כעשרים דקות נסיעה בלבד מליסבון, אני יכול לקבוע בוודאות ש-Must Fermenting Ideas, כנס היין שהתקיים זו השנה השלישית ברציפות, הוא אירוע נפלא ויחיד במינו. זאת אומרת, אם יין וכל מה שסובב סביבו באמת מעניין אתכם. מה לא תמצאו שם? ערבי גאלה מפוארים, ארוחות גורמה בהפסקת הצהריים ויינות מפוצצים שיצטלמו נהדר לחשבון האינסטגרם שלכם. במקום המרכיבים הללו שבדרך כלל מהווים את המוטיב המרכזי במפגשי יין, בחרו צמד המייסדים של מאסט, רוי פלקאו ופאולו סלוואדור, להשקיע במשהו שלמרבה הצער הולך ומאבד מערכו בשנים האחרונות-תוכן.

במובן הזה, Must הוא למעשה מעבדה סגורה לתכנים על יין. במשך שלושה ימים מלאים התכנסו אנשי מקצוע מרחבי העולם ויצרו מרחב שמוקדש כולו להעלאת תכנים שעוסקים ביין. בדברים שנשא רוי פלקאו בטקס הפתיחה הקצרצר של הכנס, הוא הצהיר ביומרנות מסוימת שמטרת ההתכנסות היא, לא פחות, שינוי העולם שבו אנו חיים. שבוע לאחר נעילת הכנס, זמן מספק כדי לעבד ולעכל בו את כמויות המידע שנזרקו לאוויר במסגרת עשרים ההרצאות והפאנלים שהתקיימו בו, אני אמנם לא יכול לומר שהעולם הוא מקום טוב יותר, אך לפחות ברמת העולם הפנימי שלי אני יכול להעיד שהתחולל שינוי. בכל זאת, כמה הזדמנויות כבר יש בתוך טירוף היומיום לעצור לרגע את הרכבת, לרדת באחת התחנות ופשוט לחשוב, להחליף רעיונות ולדבר פנים מול פנים עם אנשים? מעט מאוד. במאסט זה בהחלט קרה, וגם אם בסופו של דבר חזרתי עם יותר שאלות מאשר תשובות (כנראה שזה תמיד יהיה המצב עם יין, וזה לא בהכרח שלילי), זו הייתה חוויה מעשירה ומלאת השראה.

מעבר ליצירת חלל מכבד ומזמין להחלפת רעיונות, הצליחו להרכיב ב-MUST תכנית שייצגה את המורכבות והשונות שקיימת בעולם היין המודרני. דוברי הכנס הגיעו משדות מקצועיים שונים והרצאותיהם נגעו כמעט בכל נושא שעל סדר היום, החל בנושאים סביבתיים וכלה בנושאים שיווקיים-מסחריים. ההרצאות הועברו על במה שהזכירה מאוד בעיצובה הרצאות של TED, כאשר בסיום כל פרק ניתנה לקהל פרק זמן של 15 דקות להצגת שאלות בפני הדובר. מעבר לשיתוף הקהל בהרצאות עצמן, אחת ההחלטות החכמות בעיניי שמבדלת את MUST מלא מעט התכנסויות מקצועיות אחרות, הייתה למנוע את בידולם של הדוברים ממשתתפי הכנס. באופן הזה, לא הוקצה חדר מסוים לדוברים ובהפסקות בין הדיונים הם הסתובבו כשאר באי הכנס בין מכונות הקפה ודוכני הכיבוד, ענו על שאלות והשתתפו בדיונים אקראיים. הנגישות הזו יצרה סביבה נעימה, ישירה ונטולת אגו. מי שכבר ביקר בעבר באירועי יין למיניהם, יודע שזה לא דבר של מה בכך במפגשים מהסוג הזה.

  • אם יכריחו אותי לבחור נושא אחד שבלט בכנס, זהו ללא ספק ההתחממות הגלובלית. מסתבר שלמרות שטראמפ טוען שהכדור שלנו לא עומד בפני סכנה, הנושא הזה מדאיג יותר מכל את מרבית העוסקים בתעשיית היין העולמית. צמד המילים הזה, התחממות גלובלית, מצא את דרכו כמעט לכל הרצאה ופאנל, ונדמה כי ההתמודדות עם האתגרים וההשלכות של השינויים שעובר כדור הארץ עומדים להוסיף ולעמוד במרכז השיח גם בשנים הקרובות. ואם עד לא מזמן קיימות (Sustainabilty) הייתה בעיקר נחלתם של יצרנים קטנים, שחרטו על דגלם את המודעות הסביבתית, אז היום המצב כבר לגמרי שונה. בהרצאה אפוקליפטית של מיגל טורס (הנשיא של יקבי טורס הקטלונים), פרט הקשיש הספרדי את הסכנות הקיומיות שטמונות בהתחממות הגלובלית ואת הפעולות שיקבי טורס עושים במטרה להתמודד עמן. לדברי טורס, למעלה מ-10% מהרווחים השנתיים של החברה מופנים היום כדי לקדם תכניות של קיימות והפחתת פליטת גזי חממה. "זה הזמן להתעורר ולא להצביע יותר לפוליטיקאים שלא מתחייבים לקדם יוזמות של מלחמה בהתחממות הגלובלית" אמר טורס והוסיף ש"צריך לעבור למכוניות חשמליות, להפחית בטיסות ולחשוב איך כל אחד בגזרה שלו תורם למאבק הזה". דבריו הנחרצים של הקשיש בן ה-78 התקבלו במחיאות כפיים סוערות באולם.
  • הרצאה מרגשת במיוחד הועברה על-ידי הייננית הדרום אפריקאית נציקי ביילה מיקב אסלינה. ביילה, אישה שחורה שנולדה בקוואזולו-נאטאל וגדלה תחת משטר האפרטהייד, נחשבת לאחת הנשים המשפיעות במולדתה ואף הוכתרה לייננית השנה בשנת 2009. בהרצאתה היא גוללה את הדרך שנאלצה לעבור כדי להפוך לייננית בתחילת המילניום, בתחום שנשלט באופן בלעדי על-ידי אוכלוסייה לבנה. כך, למשל, היא צלחה את לימודי היינות מבלי להבין את השפה שבה הם הועברו (ביילה הגיעה מאזור שבו שפת האם היא זולו, בניגוד לאפריקנס שמדוברת באזורים לבנים יותר של דרא"פ). ביילה מספרת שגם לאחר שסיימה את לימודיה והייתה מגיעה להשתלמויות מקצועיות, בהן הייתה תמיד השחורה היחידה, ננעצו בה לא מעט מבטים שרמזו על חוסר שייכותה. "אמנם היו פעמים שבהן הייתי מבועתת" סיפרה ביילה, "אך תמיד אמרתי לעצמי שהתחלתי ללמוד ייננות ואני גם אסיים את זה. למדתי לאהוב יין כי למדתי המון לאורך הדרך, אבל הבנתי שהמקום שאליו אני הולכת הוא סגור ולא כל-כך מקבל".
  • הרצאה מעניינת נוספת ניתנה על-ידי ליסה פרוטי-בראון, העורכת הראשית של אתר Wine Advocate, שמוכר יותר בשמו של מייסדו רוברט פארקר שפרש לגמלאות לאחרונה. בהרצאה שכותרתה "Scores aren't everything" ניסחה פרוטי-בראון כתב הגנה למבקרי היין שמשתמשים במתן ציונים ליינות. אם צריך לסכם את הדברים במשפט אחד, אז פרוטי-בראון חושבת שצריך לתת תשומת לב גדולה בהרבה לרשמי הטעימה שמגיעים לצד הציון. יחד עם זאת, היא מדגישה כי צרכני יין שמוציאים לא מעט כסף על יינותיהם עדיין מעוניינים באיזושהי הערכה מספרית-השוואתית כדי לבסס את רכישתם. ואם להשתמש בציטוט מראיון שערכתי לפני מספר שנים עם ג'נסיס רובינסון, אז ציונים הם אכן "רוע הכרחי".
  • מה עוד היה בתפריט? הרצאה מרתקת של רוי פלקאו על קולארש, אזור יין פורטוגזי קטן ונפלא שעומד בפניי סכנת הכחדה (מי שיגיע לטעימת פורטוגל שאערוך בקרוב, יוכל להתרשם מקולארש אדום מבציר 1969). איזבל לז'רון, השם העולמי המזוהה ביותר עם יין טבעי, פרשה את משנתה לגבי הצורך במעבר לכורמות אורגנית וביודינמית. לנץ מוסר האוסטרי סיפר על היינות שהוא מייצר בסין בשנים האחרונות (טעמתי ולא התרשמתי במיוחד). סיימון וולף, מחבר הספר Amber Revolution, ניסה להבין האם העולם למד לאהוב יינות כתומים ופול מאבריי מחברת EMETRY הקליפורנית סיפק שעה קצבית ופנטסטית על האופן שבו ניתן להשתמש בעולם הדיגיטלי לטובת עולם היין. בקיצור, המון נושאים מעניינים שקשה לסכם במשפט או שניים. לנוכח הגיוון וריבוי הדוברים, מסקרן יהיה לראות האם יצליחו ב-MUST לשמר את רמת העניין הגבוהה גם בשנים הבאות.

 

את הנסיעה ל-MUST חתמתי בביקור קצר באיים האזוריים, שהתמקד בתעשיית היין המקומית שעוברת תהליך מרתק של תחייה מחדש. סיקור יגיע בקרוב, מבטיח. בינתיים, אתן לרעיונות שלקחתי מ-MUST  לסיים את התסיסה ולהותיר את משקעיהם. לפחות עד השנה הבאה.