זמן הקריניאן

טעימת קריניאן מהעולם במסגרת מועדון יום ראשון לימדה את מה שכבר ידענו: הקריניאן של היום הוא לא הקריניאן של פעם. ואם מישהו צריך הוכחה נוספת לפוטנציאל ההתיישנות של הזן בישראל, הוא מוזמן לפנות לקריניאן 2008 של סומק. סקירה

אם חוצן היה נוחת על כדור הארץ והייתה ניתנת לו האפשרות לטעום יינות מ-15 זני ענבים שונים, ובהנחה שהוא היה בוחר להסתמך על הספרות המקצועית בתחום, כנראה שיין מענבי קריניאן לא היה נכנס אפילו למערכת השיקולים. למה? הרי לכם ציטוט מתוך ה-Oxford Companion to wine של ג'נסיס רובינסון: "במרבית המקרים בדרום צרפת יש ליינות קריניאן הרבה מכל דבר- חומצה, טאנינים, צבע, מרירות-חוץ מקסם ועידון. זה גורם לאי-נוחות כפולה, שכן מצד אחד הם אינם מתאימים לצריכה מוקדמת ומצד שני לא ראויים ליישון ארוך...כנראה שהייתה תכונה אחת שהובילה לתפוצה הרחבה של הקריניאן בשנות ה-50 וה-60 והיא: יבול". בקיצור, קורות החיים של הקריניאן, לפחות על הנייר, לא ממש מעוררות חשק להעסיק אותו.

גם אם לטעמי אפשר ואף צריך לרענן את נקודת ההסתכלות על קריניאן, הדברים שנכתבו על הזן לאורך השנים לא נפלו מהשמיים. קריניאן היה הזן הנטוע ביותר בצרפת ברוב ימי המאה ה-20, בעיקר בשל תפוצתו בלנגדוק-רוסיון, ובמקרים רבים הבחירה בו אכן נעשתה בשל יכולותיו לספק יבולים גבוהים ביחס ליחידת שטח. גם בישראל, אליה היגר הזן באמצעותם של אנשי הברון רוטשילד כבר במאה ה-19, התייחסו אל קריניאן כסוס עבודה שיודע לספק כמות על חשבון איכות. הגישה הזו לזן, הן בכרם והן ביקב, הובילה לכך שנטיעותיו בעולם צנחו משמעותי בשנות ה-2000.

אך לפעמים צריך את הירידה לשם העלייה, ובשנים האחרונות קריניאן חוזר לבמה כאנדרדוג שיש לו מה להוכיח. ואם יש משהו שהוכיחה טעימת קריניאן שערכתי במסגרת מפגשי 'מועדון יום ראשון' לפני כשבוע, הוא שבעידן הנוכחי ובמקומות שבהם טורחים להשקיע בזן הזה, מקבלים היום יינות נהדרים שרחוקים מההגדרה המילונית הארכאית שלו. וכאשר אני אומר נהדרים, אני מתכוון לכך שאלו יינות שמצליחים לבטא את מאפייניו הפיזיים של הזן בדרך נגישה ואלגנטית ואף ראויים ליישון ממושך. אז נכון שקריניאן מעולם לא יסגל לעצמו את הקלאסה האריסטוקרטית של פינו-נואר, אבל הכפריות שפעם עמדה לו לרועץ מופיעה היום, ביינות הטובים ביותר, כחלק בלתי-נפרד מקסמו. למה לא בעצם? אי אפשר להיות מהופנטים מהביצועים של מסי ובאותה נשימה ליהנות גם מדייגו קוסטה?

קריניאן הוא זן שמבשיל מאוחר ולא מפחד משמש, מה שהופך אותו למועמד קלאסי לאזורי יין חמים ויבשים. בדרום צרפת הוא עדיין נטוע בכמויות לא מעטות (אם כי במקרים רבים הוא מעורבב עם זנים "משפרים" כמו סירה, גרנאש ומורבדר) ואילו בספרד הביטויים המעניינים ביותר מגיעים מפריוראט, מונסאנט ואף מריוחה, שם חשיבותו של הזן דעכה עם השנים וזוכה כעת למיני קאמבק. גם באיטליה אפשר למצוא ביטויים זניים של קריניאן, בעיקר באזור לאציו ובכרמים של האי סרדיניה שטוף השמש. ואם כבר שמש, אין זה מפתיע שהזן מצא את דרכו לאזורי היין של העולם חדש כמו ישראל, צ'ילה, ארגנטינה, קליפורניה וארגנטינה. יחד עם זאת, באף אחת מן המדינות הללו הוא לא הפך למשמעותי במיוחד, לפחות עד הזמן האחרון.

ומה קורה בזמן האחרון? שימו לב לצ'ילה. בשנים האחרונות, תחת השם VIGNO, הלך והתפתח שם מיזם מעניין שבא מכיוונם של יצרנים קטנים ששאפו להעלות את קרנו של הקריניאן המקומי ולייצר לו תו איכות מוסדר ומוסכם. כך, למעשה, הם ייסדו סוג של אפלסיון שמגדיר את ייצור יינות הקריניאן של אזור מאולה (Maule) שבדרום המדינה. תחת ההסכם שנחתם בין היצרנים, יין שנושא על תוויתו את השם VIGNO חייב להכיל מינימום של 70% ענבי קריניאן שמקורם בגפנים בנות 30 שנה לפחות מאזור מאולה. בנוסף לכך, על הענבים לגדול על-גבי גפנים שמעוצבות בצורת גביע (גובלט) אשר אסור להשקותן במשך השנה. אחד ההישגים הגדולים של היוזמה הזו, מעבר ליינות האיכותיים שהיא מניבה, היא הצטרפותם של יקבים גדולים כמו קונצ'ה אי טורו ודה-מרטינו, שהחלו אף הם לייצר יין תחת השם VIGNO. זוהי דוגמה נהדרת כיצד מחשבה מקורית של יקבים קטנים מושכת אחריה את הענף כולו לחתירה אחר עלייה באיכות.

מנקודת המבט הישראלית, אין ספק כי העשור האחרון עשה טוב לקריניאן. אסף פז מויתקין הוא ככל הנראה האחראי לתחייה המחודשת של הזן, אך היום כבר ניתן למנות מספר יקבים מקומיים שמייצרים יינות קריניאן שעומדים כתף אל כתף מול הטובים שביינות הקריניאן בעולם. במובן הזה, אין לי ספק שקריניאן הוא החמצה ישראלית, גם אם כזו שעדיין ניתן לתקן.

ישראל, כך זה לפחות מסתמן, לא תהיה מדינת יין שתתבסס על זן אחד כשם שעשו זאת ארגנטינה וניו-זילנד למשל. ובכל זאת, ישנה אפשרות לפתח את נישת הקריניאן המקומית ולהפוך את ישראל למדינה שידועה ביינות הקריניאן המעולים שמיוצרים בשטחה. אין הרבה מקומות מעולם בהם מייצרים היום קרינאין זני, ואין שום סיבה שלא להתייחס לזן הזה ברצינות רבה יותר. אולי אפילו יוזמה מקומית ששואבת השראה מ-VIGNO הצ'יליאני.

הטעימה האחרונה, שכללה 14 יינות, הוכיחה באופן אובייקטיבי שמקומם של יינות קריניאן ישראלים הוא בצמרת העשייה העולמית עם הזן, ללא קשר לסיפור וללא קשר לכשרות. בהינתן כך, אולי גם הגיע הזמן שמישהו בישראל יכבד את הקריניאן בחלקות נדל"ן מובחרות יותר מאלו שהוקצו לו עד היום. במקום עוד ניסיונות עם טוריגה נאסיונל, טמפרניו או מרסלאן, תנו לנו לראות מה קורה כאשר נוטעים זן שאוהב את השמש של הלבנט על צלע ההר בגובה של 800-1000 מטר. זה כל כך מוגזם לבקש?

De Martino Vigno 2015

יין שענביו מגיעים מגפנים שנטועות במאולה משנת 1955. הבגרה בפודרים בנפח של 5000 ליטר למשך 21 חודשים. היין עדיין מרגיש קצת סגור וקשוח בשלב הזה, ונדמה כי הוא זקוק לזמן נוסף בבקבוק כדי להתפתח. החמיצות נהדרת ומייצרת רעננות, המרקם עשיר והפרי עוצמתי ומינרלי אך התחושה היא שהמרכיבים עוד לא הגיעו לכלל איזון. כשזה יקרה, תוך שנתיים-שלוש, צפוי להתקבל יין מורכב ומעניין. ציון:90

נווה ירק קריניאן 2016

קריניאן שמגיע מיקב חדש יחסית שנוסד על-ידי מומו שמילוביץ בנווה-ירק שבשרון בשנת 2015. מקור הענבים בכרמים שניטעו בראשית שנות ה-80 בנווה ירק, אשר עוברים שיקום תחת ידיו של שמילוביץ. בהתחשב בכך שמדובר ביקב צעיר כל-כך, התוצאה בהחלט משביעת רצון. יחד עם זאת, ההשערה שלי היא שעל-מנת לשמר חומצה ורעננות נעשה כאן בציר מוקדם שהביא לניחוחות ירקרקים בעלי אופי פירזיני שלא החמיאו ליין מבחינה ארומטית. על החך העדר הבשלות הזה פחות הורגש, והתקבל קריניאן כפרי ומעט גס מבחינת המרקם אך בו בעת מאוזן, עסיסי ובעל אופי. עם קצת כיוונון בבצירים הבאים, מעניין יהיה לגלות מה אפשר להפיק מאזור היין הזה שלא משופע בכרמים. ציון:88

Arizcuren SoloMazuelo  2015

חאבייר אריזקורן מייצר את יין הקריניאן (מזואלו בעגה המקומית) הזה ביקב המשפחתי שבריוחה באחה. ענבי הקריניאן מגיעים מכרמים אורגניים בני 30-120 שנה, תוססים ספונטנית ומבגירים בחביות בנפח 500 ליטר. התוצאה היא קריניאן סולידי ואלגנטי שמגיע עם תיבול עדין ומרקם שיכול לשאת על גבו את התיאור הדיסוננסי כפריות אלגנטית. ציון:90

Les Jamelles Carignan 2018

הקריניאן של לה ז'אמל מצליח לקחת את הזן לכיוון הפירותי, הנגיש והקל יותר שלו. הטאנינים כמעט ואינם מורגשים, החמיצות מרעננת והמרקם מאוד נקי וחלק. אין כאן הרבה מבחינת ריכוז של פרי, אבל זהו בהחלט ניסיון מוצלח לייצר קריניאן שתי, נטול אמביציה ובעיקר טעים. תמורה נהדרת ל-45 שקלים. ציון:88

Sandlands Carignane Contra Costa 2015

הקריניאן של טגאן פאסלאקווה, שמגיע מאזור שנושק לסן-פרנסיסקו מצפון, הוא אחד מהביטויים המרתקים של הזן בהם נתקלתי בשנים האחרונות. הפרופיל הארומטי מסתורי, אפל ויפהפה, ומבוסס על שילוב בין עשבי תבלין רעננים לפרחוניות. היין רך, רענן ומפורט, עסיס ובשרני, וחושף עומק טעמים יוצא-דופן ביחס לזן. ציון:93

Celler De Capcanes Els Pajaros 2016

100% קריניאן שמגיע מכרמים בגיל 75-110 שנים שנטועים במונסאנט על אדמות צפחה, גרניט וחמר. הבגרה למשך שנה בחביות 300 ליטר. בשלב הזה צעיר ומרגיש די סגור. זה קריניאן עשיר ודחוס שצריך זמן כדי להיפתח לרוחב ולהוציא את שכבות המורכבות שלו. האופי האדמתי-בלסמי של מונסאנט בהחלט קיים שם, ומדובר ביין שמי שישכיל להמתין עם פתיחתו 6-7 שנים יתוגמל היטב. ציון:91

Garage Wine Company Truquilemo Caringan 2015

קריניאן מצוין נוסף שמגיע ממאולה שבדרום צ'ילה. רענן ואלגנטי, מורכב, קל לשתייה ומתובל בדיוק במידה. סיומת יבשה ומינרלית. הקסם שבפשטות. ציון:92

Cims de Porrera 'Classic' Priorat 2001

יין קריניאן בן 18 שמגיע מיקב הקואפורטיב של הכפר פוררה. היין בהחלט מראה גיל ונמצא קצת מעבר לחלון השתייה האופטימלי שלו, אך עדיין שומר על מבנה טאני יפה ומגיע עם חמיצות טובה וטעמים שנעים בין זיתים שחורים, בשר מעושן ובלסמי. ביצוע יפה שמראה שקריניאן יכול להתיישן הרבה מעבר למה שחשבו פעם. ציון:90

Jean Baptist Senat Minervois Bois des Merveilles 2010

קריניאן פראי, עסיס ובשרני, שחושף ניחוחות של עור ובייקון. על החך היין מרגיש רך ומהוקצע, בשל ומינרלי. נמצא כעת בחלון שתיה אופטימלי. ציון:92

Ridge Vineyards "Dutcher Creek Vineyard" Alexander Valley Carignane 2015

הקריניאן הקליפורני של רידג' הציג פרי בשל, כהה וליקריצי. העץ מאוד נוכח בשלב הזה, הגוף בינוני-מלא וגם אם התחושה היא שהיין זקוק לזמן נוסף, לא ניכרת בו מורכבת מסוימת. ובכל זאת, יש כאן חמיצות ראויה שמשווה ליין ממד של רעננות ועשייה נקייה ומהוקצעת. ציון:89

סומק קריניאן 2008

11 שנים לאחר הבציר ונדמה שהקריניאן של סומק נמצא כרגע בשיאו של חלון השתייה. העץ שבדרך כלל דומיננטי בשנותיו הראשונות של היין הזה התרכך וזז הצידה, תוך שהוא מפנה את מקומו לפרי עסיסי, בשרני ומלא אופי. היין רענן מאוד ומגיע במרקם קטיפתי, אלגנטי ועשיר. זהו קריניאן מקומי שמוכיח את פוטנציאל האיכות שטמון בזן לצד יכולתו להתבגר בחן. נהדר. ציון:92

Ferrer Bobet Vinyes Special 2015

100% קריניאן  מגפנים בוגרות. זהו ביצוע מרשים מאוד מפרר בובט, יקב קטן שנמנה היום על עילית העשייה בפריוראט. היין טאני ועדיין צעיר מאוד, אם כי עומק הטעמים והמרכיב המינרלי בולטים כבר בשלב הזה. זה יין עוצמתי ועשיר, אך לצד נגיעה רכה של מתיקות במרכז החך יש לו חמיצות טובה שמאזנת וסיומת ארוכה ואלגנטית. ציון:93