גם אחרי שחגג 35 שנות פעילות, יקב רמת הגולן ממשיך לחקור את הטרואר שבו הוא פועל יותר מכל יקב אחר בישראל

יקב רמת הגולן מוביל את ענף היין הישראלי בכל מה שקשור למחקר וחדשנות, מייצר יינות נהדרים מכרם בראון החדש וזוכה לתגובות אוהדות ממומחי-יין ברחבי העולם. אז למה בכל זאת ויקטור שונפלד מרגיש קצת מקופח?

אם יש משהו שגורם לויקטור שונפלד, היינן הוותיק של יקב רמת הגולן, לתמיהה, זהו הפער בין יחסם של אנשי יין מקומיים כלפי יינות רמת-הגולן לבין זה של מומחי יין שטועמים את יינות היקב בטעימות שהוא מקיים בחו"ל. בזמן שאנחנו דוגמים סדרה של יינות בחדר הטעימות, מביע שונפלד בדרכו המאופקת תרעומת על ביקורותיהם של מובילי דעה בישראל, שנוהגים לתייג את יינות היקב תחת ההגדרה של עולם חדש מובהק. זאת, בשעה שלטענתו מעבר לים קוצרים היינות שבחים ומעוררים השתאות לנוכח איכותם.

אפשר בהחלט להזדהות עם תחושתו של שונפלד, מבכירי הייננים בישראל ולבטח אחד המקצועיים והמסורים שפועלים כאן. אחרי הכל, כבר למעלה משני עשורים שיקב רמת הגולן מייצר בעקביות תחת שרביטו יינות בסטנדרטים גבוהים של איכות, שאכן נשפטים לא-אחת בחוסר הגינות מסוימת ובהתאם לדעה מוקדמת שמוכתבת ע"י הלך רוח שהתקבע אצל חלק מהגורמים בענף.

יחד עם זאת, את הפערים עליהם מדבר שונפלד ניתן לנסות להסביר בכלים רציונליים: מרבית  האנשים מחוץ לישראל, לרבות מומחי יין ברמה כזו או אחרת, כלל לא מודעים לעובדה שמייצרים יין בישראל, קל וחומר כשמדובר ביינות איכות. כאשר מציגים בפניהם לראווה יין ישראלי באיכויות שיקב רמת-הגולן יודע לייצר, מדובר מבחינתם בטעימה מרשימה ומפתיעה. במובן הזה, יקב רמת הגולן עדיין מתפקד כשגריר של יין ישראלי מודרני ואיכותי.

בגבולות ישראל, לעומת זאת, יקב רמת הגולן, שבמשך שנים רבות מאז הקמתו היה מגדלור כמעט בודד של איכות, מוקף היום בתעשיית יין מקומית דינמית ושוקקת. יקבים בגדלים שונים הצטרפו למשחק, זנים חדשים ניטעו, סגנונות עשיית היין גוונו וטרנדים הפכו לחלק בלתי נפרד מענף היין המקומי כשם שזה קורה בכל מקום אחר בעולם. בתוך הכאוס הזה, חשיבותו והשפעתו של יקב רמת-הגולן נותרה משמעותית מאוד, אך הוא אינו זוכה לאהבה של בן יחיד ובין היתר נאלץ להתמודד גם עם ביקורת, לעיתים רלוונטית יותר ולעיתים פחות. אלו הם חייו של יקב.

אם יש משהו שבו יקב רמת הגולן נותר ללא מתחרים, זהו תחום המחקר והחדשנות אותו הוא מנהיג ומוביל מאז נוסד בראשית שנות ה-80. למעשה, גם אם מחפשים מחוץ לישראל, קשה לאתר יקבים שמשקיעים משאבים רבים כל-כך במטרה להעמיק ולהכיר טוב יותר את הטרואר שבו הם פועלים מתוך שאיפה למקסם את איכות חומר הגלם שישמש ליצירת היינות.

גולת הכותרת, לפחות בשלב הזה, היא המשתלה וחלקת הריבוי שמפעיל היקב תחת זיכיון של חברת Entav-Inra. הסיפור הזה החל בעשור הקודם, לאחר שחומר ריבוי מאולח בוירוס ליפרול נכנס לישראל וגרם להדבקת הכרמים ברחבי הארץ. ברמת הגולן הבינו מהר מאוד שאין על מי לסמוך שיתקן את המצב, וב-2008 החלה הקמתן של משתלה וחלקת ריבוי עצמאיות במטרה לגדל שתילים נקיים, שיהוו את עתודת הנטיעות של היקב. מהרגע שבו הפך המיזם לתפעולי, החלו ברמת הגולן למכור שתילים נקיים גם ליקבים אחרים והיום, בשעה שכבר עמלים על פתרונות נוספים להכנסת חומר ריבוי נקי לישראל, חולשת המשתלה על נתח מכובד מהשוק. יחד עם זאת, מבהיר שונפלד, אין ליקב כוונה להמשיך ולתחזק את המיזם הזה לטווח הארוך, שכן מדובר בעסק יקר שדורש משאבים כלכליים ומקצועיים רבים והמטרה היא למכור אותו בבוא העת לידיים עצמאיות. בין אם זה יקרה ובין אם לאו, מספיק לטעום את יינות רמת הגולן מכרם בראון, שמציגים איכות גבוהה מאוד של פרי, כדי לקבוע שההחלטה של היקב בזמנו היתה במקומה.

לצד נטיעות חדשות, מוסיפים ברמת הגולן לבצע איסוף נתונים יחיד במינו בישראל בכרמים הקיימים. היקב מפעיל 15 תחנות מטאורולוגיות בין הכרמים כדי למפות באופן מדויק את האקלים המקומי, ועמל כבר 9 שנים על סיווגן של מגוון הקרקעות ברמת הגולן בהתאם להרכבן הגיאולוגי. בתוך כך, נלקחים בחשבון מדדים כמו מוליכות הקרקע ורמת החזר האור מהענבים, כאשר המטרה היא להעזר בניתוח הנתונים על-מנת לייצר מצב של אחידות הבשלה בכל אחד מהזנים איתם עובד היקב. פיוזיוקאפ, מכונה שרוכבת מעל הגפנים ומודדת את עובי השריגים, מספקת מידע על מידת חוזקו של הכרם ופוטנציאל הצימוח שלו, ובכך מאפשרת קבלת החלטות מושכלת יותר בנוגע לזמירה והשקייה. בסופו של דבר, מדובר במסד נתונים רחב ומרשים, שבבסיסו עומדת ראייה ארוכת-טווח ששמה לפניה את העמקת הקשר בין היקב לאזור הגיאוגרפי שבו הוא פועל.

כחלק מאותו חיבור לסביבה, מקדם היקב בשנים האחרונות  גם את נושא הקיימות. החדשות האחרונות בתחום הזה היא קבלתו של היקב לשורות הארגון האמריקאי Lodi Rules, שמספק הסמכה לכרמים שעומדים בסטנדרטים גבוהים של קיימות. בכך, הפך יקב רמת הגולן ליקב הראשון מחוץ לגבולות ארצות הברית שכרמיו (2200 דונם שהם 40% מכרמים היקב) מוסמכים על ידי הארגון.  

ומה לגבי היינות? יותר מ-20 שנות פעילות כבר הוכיחו שויקטור שונפלד הוא לא יינן שנוהר אחרי אופנות, כך ששינויים גדולים לא עומדים על הפרק. כל היינות מתאפיינים בעשייה נקייה מאוד ומדויקת, כאשר מבחינה כמותית נותרה בעינה ההעדפה הבולטת ליינות זניים מזני בורדו על-פני בלנדים. ובכל זאת, גם אם מוקדם לקבוע אם מדובר במגמה מכוונת או במקרה נקודתי, ישנה תחושה שהחל בבציר 2014 חלה התמתנות מסוימת-מבורכת בעיני- ברמת הבשלות והמתיקות של יינות היקב האדומים האדומים. זה בא לידי ביטויו בעיקר ביינות החדשים והמצוינים של היקב מכרם בראון, אבל גם בקברנה סוביניון אלרום 2014, שהוא אחד היינות הישראלים הטובים ביותר שטעמתי בשנים האחרונות.

בגזרת הלבנים, ירדן פינו גרי וירדן סוביניון בלאן הם יינות מצוינים שנותנים תמורה ראויה למחירם, בעוד רוזה 2012 הוא מהיינות המבעבעים הטובים ביותר שטעמתי מרמת גולן.  

 

ירדן רוזה 2012

בלנד של שרדונה ופינו-נואר, 5 גרם סוכר לליטר. מבעבע חד ומפוקס, רענן ומאוזן, שמשדר אלגנטיות לכל אורך הדרך. מוס עשיר ואנרגטי, פריכות ואורך בסיומת. ציון:92

ירדן בלאן דה בלאן 2010

פריך ורענן, אם כי הוא מרגיש מעט רחב ובשל יותר ביחס לרוזה. לסיומת מתגנבת רמיזה מתקתקה שלא פוגמת באיזון. ציון:90

ירדן סוביניון בלאן 2017

ענבים מכרמים באלרום ועין זיוון. 30% מהיין מבגיר בחביות, שליש מהן חדשות. הפרופיל הארומטי ליימי, ירקרק ומעט עשבוני. קשה להבחין בנוכחות של עץ מבחינת ניחוחות וטעמים, אך הוא בא לידי ביטוי בעיקר בנפח שנוצר במרכז החך ובריכוך של חדות הפרי שטעמיו נקיים וטובים. סוביניון בלאן מלא-מרקם, עם שמץ של מתיקות שמלווה ברעננות שמקורה בתיבול מנטולי עדין. זה עובד יפה. ציון:90

ירדן פינו גרי 2017

איפשהו בין הפינו גרי האלזסי לפינו גריג'יו האיטלקי. זהו בציר שלישי ליין הזה שמבגיר בפודרים ישנים. פרי קיץ בהיר, פרחים, חומצה טובה. פינו גרי עגול, שמח ורענן, לא מורכב אבל מאוד מהנה וכיפי. ציון:89

ירדן שרדונה אודם אורגני 2017

יין שענביו מגיעים מכרם בגובה של 1200 מטר. תסיסה מאלולקטית חלקית והבגרה למשך מספר חודשים בחביות, 70% מהן חדשות. הפרי בשל, עוצמתי ומעט מתקתק מדי עבורי. המרקם עשיר מאוד, קרמי ועגול. בשלב הזה היין נמצא עדיין תחת השפעת ההבגרה בעץ, אך אפשר להתרשם מאיכויות הפרי ומחמיצות נהדרת שמלווה בסיומת מינרלית. אין ספק שמדובר בשרדונה טוב ומהנה, אך אני לא יכול שלא לתהות כיצד הענבים מכרם אודם היו באים לידי ביטוי במהדורה קצת פחות בשלה ועצית. האם יש כאן פוטנציאל למשהו גדול יותר? לתחושתי, כן. ציון:89

ירדן פינו נואר 2015

ארומות של פרי אדום בשל, תות ודובדבן לצד עץ קלוי. הפה נקי, מעט סוכרייתי ומתקתק, עם טאנינים עדינים ומרוככים ועסיסיות של פרי. כל עוד לא מתעקשים על חיפוש הביטוי הבורגוני של הזן מדובר ביין אדום מאוזן, טעים ועשוי היטב. סיומת חמה. ציון:88

ירדן 2T 2015

בלנד עמוק ועשיר של שני זנים פורטוגזים: טוריגה נסיונאל וטינטה קאו. 18 חודשים בחביות, 40% חדשות. למרות מתיקות מעט עודפת- אולי בגלל אופי הבציר שהיה חם במיוחד-יש כאן מליחות מינרלית, תיבול וחמיצות שלוקחים את היין למקום אלגנטי ורענן יותר. בלנד בשל ומהוקצע שזקוק לזמן בבקבוק. ציון:89

הר חרמון אדום 2017

הר חרמון אדום, יין שעשוי מחמישה זנים בורדולזיים ולא שוהה בחביות כלל, היה ונותר אחד היינות הישראליים המשתלמים ביותר על המדף. יחסית למחירו ולעובדה שמדובר ביין שמיוצר בכמויות מסחריות גדולות, יש לו מבנה ראוי של טאנינים עדינים ונפח יפה של פרי ראשוני שמתכתב בטעמיו עם היינות הגבוהים יותר בהיררכיה של היקב. נגיש וטעים. ציון:87

ירדן פטי ורדו 2014

בציר שלישי לפטי ורדו כיין זני. האף עוצמתי, בשל מאוד ומתובל. היין שרירי ומוצק, מציג מתקפה טאנית שמלווה בלא מעט מתיקות במרכז החך. יש כאן איזשהו חסר בכל מה שקשור בממד של רעננות, וגם אם הפרי איכותי, קשה לי לראות את עצמי שותה יותר מכוס מהיין הזה. האם הזמן ישנה את זה? לא בטוח, אולי.

גמלא קברנה סוביניון 2016

הבגרה של שנה בחביות שאינן חדשות. הקברנה סוביניון מסדרת גמלא 2016 הוא באמת יופי של יין וגם במקרה הזה מדובר בתמורה נהדרת למחיר. האף מציג פרי אדום-שחור בשל ומתובל. המבנה הטאני שרירי וקשיח, אבל היין מתמסר ונגיש לשתייה כבר בשלב הזה. העץ משולב היטב, וגם אם יש כאן נגיעה מתקתקה שעוברת כמעט בכל יינות היקב, היא מתאזנת בחמיצות ומשתלבת בתיבול ירקרק ועשבוני. יפה. ציון:90

ירדן קברנה סוביניון 2014

הבגרה למשך שנה וחצי בחביות, 40% חדשות. לעומת הגמלא, מדובר בקברנה סוביניון מרוכז ובשל יותר, עם מתיקות מעודנת שבולטת במרכז החך והשפעה עצית שעדיין ניכרת. הגוף מלא, המרקם עשיר וקטיפתי והסיומת מתובלת בטעמי שוקולד ואספרסו. ירדן קברנה קלאסי, שנראה שעוד קצת זמן בבקבוק יעשה לו טוב בשלב הזה. ציון:90

ירדן קברנה סוביניון כרם בראון 2014

קברנה סוביניון ארומטי ומפורט, מרשים, עם ניחוחות קלאסיים של קאסיס, פירות יער אדומים ותיבול ירקרק ועדין. הפרי אדמתי ומרגיש קצת פחות מתוק מיינות הקברנה האחרים של היקב, מינרלי, מורכב, ארוך, מאוזן ואלגנטי. עוד יין שהופך את כרם בראון לאחד הכרמים החשובים ביותר של היקב בעת הזו. ציון:92

ירדן קצרין 2014

הבלנד הבורדולזי הגבוה בהיררכיה של יקב רמת הגולן, שמבגיר כשנתיים בחביות אלון חדשות (18 חודשים ואז עוד 6 לאחר יצירת הבלנד). אין ספק שמדובר ביין שצריך זמן נוסף בבקבוק כדי להתחבר ולהתגבש, ולאפשר לעציות ולבשלות להתעדן במקצת. למרות העומס, היין ממש לא מרגיש ריבתי. הפרי משדר אנרגיה ורעננות, מופיע על רקע של תיבול ים-תיכוני ומגיע במרקם קטיפתי מרובד שכבות ועשיר בטאנינים. במאזן מתיקות-חומציות עדיין יש עדיפות לזו הראשונה, מה שפוגם מעט באיזון, אך קהל המעריצים של קצרין לבטח לא יירתע מהנתון הזה. ציון:90