בניגוד לטראמפ, את בני משפחת גאיה מברברסקו ההתחממות הגולבלית דווקא מטרידה מאוד

ג'יובאני גאיה, הצאצא הצעיר ביותר של המשפחה המפורסמת, ביקר בשבוע שעבר בישראל. שוחחנו על השפעות השינוי האקלימי, המיזם החדש של גאיה באתנה ועל אבא אנג'לו שלא באמת מסוגל לנוח בפנסיה

קשה להעלות על הדעת שם מוכר יותר לאוהבי היין מאשר גאיה. זו אחת המשפחות המפורסמות והמצליחות ביותר של עולם היין בעשורים האחרונים, לצד שמות משפחה גדולים אחרים כמו מונדאבי ורוטשילד. אנג'לו גאיה (78), שנטל את מושכות ניהול היקב המשפחתי מברברסקו לפני כחמישה עשורים, הפך אותו במו ידיו למותג איטלקי מפואר ובעל שם עולמי. בדרכו לצמרת, סחב אנג'לו על גבו את אזור פיימונטה לעבר ההכרה הבינלאומית לה הוא זוכה היום, והיה שותף פעיל בהעלאת קרנם של כלל יינות איטליה. בזמנים בהם יצרנים בפיימונטה לא העזו אפילו לדמיין את עצמם מוכרים יין במחירים דומים לאלו של טובי היינות של צרפת, גאיה לא התבייש וקבע לעצמו תמחור שחרג מהנורמות האזוריות. אז אם היום מחיר של 50-100 יורו לבקבוק של בארולו או ברברסקו נראה כמו הדבר הטבעי ביותר ביקום, לאנג'לו גאיה יש לא מעט מניות בכך.

יקב גאיה נוסד בברברסקו לפני כמעט 160 שנה על ידי סבו של אנג'לו, ג'יובאני גאיה. בבוא הזמן, העביר האב המייסד את המושכות לבנו, אביו של אנג'לו, שענה אף הוא לשם ג'יובאני (עוד תגלו שאת המקוריות במשפחת גאיה בזבזו על יין ולא על שמות). ג'יובאני הבן פעל רבות כדי לקדם את היקב, בכך שהגדיל באופן עקבי את אחזקותיו בברברסקו באמצעות רכישת חלקות כרמים, שלימים יתבררו כמובחרות והחשובות ביותר של היקב. הוא היה גם זה שעשה את הצעד המיתוגי המשמעותי הראשון של היקב, כאשר הטביע את השם גאיה בחזית בקבוקי היין כבר בשנת 1937.

ג'יובאני אולי נטע את הזרעים הראשונים בדרך להצלחה, אך מי שהזניק את היקב למעמד ממנו הוא נהנה היום היה בנו אנג'לו, סלבריטאי מהשורה הראשונה במונחים של עולם היין. הוא למד כורמות וייננות בבית הספר ליין באלבה שבפיימונטה בראשית שנות ה-60, הצטרף לעסק המשפחתי ובשנת 1970 כבר לקח את היקב תחת חסותו המלאה. בתקופה שבה ניטש בפיימונטה מאבק רווי יצרים בין יצרנים מודרניסטים למסורתיים, גאיה השתייך ללא ספק לקטגוריה הראשונה. הוא היה מהראשונים להשתמש בבאריק (חביות בנפח 225 ליטר) להבגרת יינותיו, נטע זנים בינלאומיים כמו קברנה סוביניון ושרדונה בחלק מהכרמים (מספרים שדרמאג'י, יין של גאיה מענבי קברנה סוביניון, הוא הביטוי הפיימונטזי ל'כמה חבל', התגובה שיצאה מפיו של אביו כשעבר ליד הכרם) ואימץ שיטות עבודה חדשניות בכרמים. מעבר לאג'נדה הייננית, שחתרה ליצירת יינות בארולו מרוכזים יותר וטאניים פחות, הביא עמו אנג'לו לתפקיד תפישה שיווקית מקורית שנשענה על תעוזה וכריזמה יוצאת דופן. הוא היה מהראשונים, אם לא הראשון, למתג את יינותיו כסינגל-ויניארד, תוך ציון שם חלקת הכרם על התווית, צעד שיצרנים רבים חיקו לאחר מכן. אך יותר מכל, הוא ידע לדברר את היין ואת האזור שממנו הוא בא, ועשה זאת בעקביות ובתשוקה בכל נקודה בעולם אליה הגיע במסגרת מסעותיו.

לאחר שהטביע את חותמו בברברסקו, רכש אנג'לו כרמים גם באזור בארולו הסמוך, ומאוחר יותר החל לנוע דרומה לעבר טוסקנה, שם רכש כרמים במונטאלצ'ינו (פייבה סנטה רסטיטוטה) ובבולגרי (קא'מראקאנדה(. כתוצאה מרכישות אלה, הפך גאיה מיקב בודד לחברה משפחתית אשר מחזיקה בשלושה יקבים באזורי יין חשובים באיטליה, בהם מיוצרים מדי שנה קרוב למיליון בקבוקים (מרבית היין מיוצר היום ביקבים הטוסקניים של החברה).

מי שעומדת היום בראש הפירמידה היא בתו הבכורה של אנג'לו, גאיה גאיה (מקוריות אמרנו?) שלמעשה תפסה את מקומו כ"שרת החוץ" של החברה המשפחתית. אחותה הצעירה, רוסאנה, מתפקדת כ"שרת הפנים" ומתמקדת בשוק המקומי. בשנה האחרונה נכנס לעניינים גם ג'יובאני, הצאצא הצעיר ביותר של משפחת גאיה. בשבוע שעבר, במסגרת שיתוף הפעולה רב השנים של גאיה עם משפחת שקד, שמייבאת את יינות גאיה לישראל, ביקר ג'יובאני בישראל. פגשתי בו לשיחה שעסקה בדברים שקורים כעת ביקבי המשפחה ולטעימת יינות קצרה.

גם אם במבט ראשון נגלה לפניי בחור צעיר מאוד (25) עם בייבי-פייס, מהר מאוד התחוור לי שהוא נושא באופן מלא את הגנים המשפחתיים לרטוריקה וכריזמה. הוא לא למד ייננות והתמקד בלימודיו בתחום העסקי, ולפני שהשתלב בעסק המשפחתי נשלח להשתפשף בלונדון ובניו-יורק, שם עבד בתחום מסחר היין. "במרץ האחרון קיבלתי טלפון מאבא" הוא מספר בהלצה, "שהודיע לי שהחופשה בניו-יורק הסתיימה ושהגיע הזמן לחזור. נכנסתי לעבודה בחברה, כשהתפקיד שלי הוא בעיקר להחליף את אחותי גאיה בשיווק מחוץ לאיטליה. אני צעיר, יש לי את האנרגיה לעשות את זה והיא רוצה כרגע להיות יותר ביקב. היא עשתה את זה המון שנים וזה קשה, למרות שכשאתה מסתובב בעולם אנשים תמיד חושבים שזה רק כיף. אתה נוחת במקום, יש לו"ז צפוף ולפעמים אתה עוזב עיר שביקרת בה מבלי שאפילו ראית מעט ממנה".

לישראל מגיע ג'יובאני בתקופה בה חלים בגאיה שינויים ומתבשלים מיזמים חדשים ומסקרנים. אך אם להסתמך על דבריו, הנושא המרכזי שמטריד את מנוחתם של בני המשפחה בשנים האחרונות הוא השינוי האקלימי, שבא לידי ביטוי בעיקר בהתחממות הגלובלית. "באיטליה, כמו באזורים אחרים בעולם, אנחנו מרגישים היטב את ההתחממות" הוא אומר, "ובשביל לשמור על האופי של היינות שלנו, אנחנו חייבים לעשות שינויים. זה ממש כמו הציטוט המפורסם מהספר 'גאטופארדו' של ג'וזפה טומאסי די למפדוזה: על-מנת שהכול יישאר בדיוק אותו דבר, הכול חייב להשתנות" הוא מסכם.

אם בעבר התאפיינו יינות בארולו וברברסקו בגוף בינוני, היום כבר ממש לא נדיר למצוא אותם בשיעור של 14%-14.5% אלכוהול. הזינוק הזה הוא משהו שיצרני האזור נאלצים להתמודד איתו כחלק ממצב נתון. "בעבר, היו לענבי נביולו שלוש בעיות אפשריות" מפרט ג'יובאני, "חומצה גבוהה מדי, העדר בשלות מספקת ושיעור אלכוהול נמוך מדי. היום הבעיה הפוכה, כי האלכוהול מטפס למעלה ומחפשים אחר חומצה מספקת. תוצאות מחקר שנערך בבורדו, מצאו שבגלל ההתחממות שיעור האלכוהול ביין עולה בחצי אחוז בכל עשר שנים".

לאור תנאי הפתיחה הללו, תזמון מועד הבציר הפך לגורם מכריע בהקשר של אופי היין שיתקבל. "היום בפיימונטה, אם איחרת לבצור בזמן יכול להיות שהרסת את כל היין שלך" אומר ג'יובאני, ומוסיף כי באופן כללי מועד הבציר בתקופה הנוכחית חל כחודש מוקדם יותר לעומת המועד שהיה בזמנים עברו. "זה אומר שאתה לא בהכרח יכול לחכות להבשלה פנולית מלאה" הוא מסביר, "העידן הזה נגמר. צריך למצוא את האיזון הנכון בין סוכר לחומצה וזה קורה לפני ההבשלה הפנולית".

האם קיצור עונת ההבשלה ומועד הבציר המוקדם עשויים לפגוע במורכבותם של יינות בארולו וברברסקו בעתיד? הוא סבור שלא. "אני לא חושב שזה יפגע במורכבות, אבל זה כן ישנה את האופי של היינות מזה של המאה הקודמת" עונה גאיה, "אני מניח שיינות יהיו נגישים בגיל צעיר יותר, וגם אם לא יתיישנו למשך 80 שנה כמו פעם, הם עדיין יתיישנו יפה".

ההתמודדות עם השינוי האקלימי הביאה את אחותו של ג'יובאני, גאיה גאיה, לחפש אחר פתרונות שיבטיחו את המשך העשייה האיכותית שמזוהה עם יקבי המשפחה. בראיון שערך עמה העיתונאי אנדרו ג'פורד למגזין 'דקאנטר' לפני כשנה, סיפרה גאיה כיצד אביה סרב בעקשנות לבקשתה להעביר את הכרמים המשפחתיים לדגם של חקלאות ביודינאמית. אנג'לו, כך סיפרה בראיון, טען שעליה לעשות משהו שונה, משהו משל עצמה, ולא להעתיק מה שעושים אחרים בעולם היין.

לאחר דחיית הרעיון הזה, שגרמה באופן טבעי להצפת המתחים הבין-דוריים שקיימים לא אחת ביקבים משפחתיים, הציבה גאיה בפני אביה אפשרות אחרת שהעלתה את חמתו- שכירת יועצים שיסייעו ליקב בהתמודדות עם האתגרים החדשים. "אבא שלי תמיד שנא יועצים" מספר ג'יובאני, "הוא אמר שאלה אנשים שאמנם מביאים עמם ידע, אך גם נחשפים לכל הסודות שלך, ואחר כך יכולים להפיץ אותם במקומות אחרים בהם הם עובדים". לאחר אינספור שכנועים, הסכים אנג'לו לרעיון של שכירת יועצים, זאת בתנאי שיהיו כאלה שלא מועסקים ביקבים אחרים ומקצועם אינו קשור ישירות בכרמים ויין. התנאי הזה הביא ליקב שיתופי פעולה מעניינים עם שבעה מומחים מתחומים שונים, שכל אחד מהם מתנסה עם היקב בשורה של מחקרים. המטרה משותפת לכולם-להביא את הכרמים למצב הבריא והחזק ביותר ולהכינם מבעוד מועד לקראת הבאות. "אנחנו לא יכולים לשלוט במזג האוויר" מסביר ג'יובאני את כיווני המחקר, "ולכן אנחנו ממקדים את המאמצים שלנו באדמה. אנחנו לא משתמשים בכימיקלים ומנסים לספק לאדמה שלנו כמה שיותר חיים ואנרגיה".

הצעד הראשון שנעשה בעצת המומחים היה לעודד את קיומם של מגוון גדול יותר של צמחים ובעלי חיים בסביבת הכרם (Biodiversity). לשם כך, מייצרים היום בגאיה כ-70 טון קומפוסט ייחודי לצרכיהם, אשר מיוצר מדשן פרות ומתולעים מיוחדות שיובאו מקליפורניה. "הרגשנו שאנחנו מאבדים חיים בכרם ונוצר מצב של חד-זניות (מונוקולטורה)" אומר ג'יובאני, "ולכן היועצים הבוטניים שלנו הביאו לכרמים סוגים שונים של פרחים. חרדל, לדוגמה, מנקה ומחטא את האדמה. פרחים סגולים ששתלנו מושכים חרקים מסוגים שלא היו בכרמים עד עתה הודות לצבעם. פיזרנו 80 זנים של דבורים כדי שיתנו לנו אינדיקציה לבריאות האדמה, בהתאם לכמות הדבש שהן מייצרות. דבורים גם מחזיקות בבטנן שמרים שמצויים בכרם, כך שמתאפשר לנו לחקור את הנושא הזה בזכותן".

בנוסף להחייאת הסביבה הטבעית סביב הכרמים, החליטו בגאיה גם להפסיק לחרוש את האדמה כנוהל קבוע. "אנחנו לא רוצים לפגוע בשורשים ולכן עושים זאת רק במקרים בהם האדמה באמת זקוקה לריענון" מנמק ג'יובאני את ההחלטה. "אנחנו לא יודעים אם זה משפר את היין, אבל ברגע שהכול מלא חיים אנחנו מאמינים שזה מאפשר לגפנים לגדול טוב יותר ולהגיע לגיל מבוגר יותר. זה מה שאנו מצפים מהם".

אתגר נוסף שמאיים על איכות האדמה הוא השינוי באופן חלוקת המשקעים בפיימונטה. "כמות המשקעים היתה ונותרה 600-800 מ"מ גשם בשנה" אומר ג'יובאני, "אך אם פעם כמות המים הזו הייתה מתפזרת על-פני 35 ממטרים, היום היא מתרכזת ב-15 בלבד. מצב כזה יוצר סחף בכרמים ובסופו של דבר אתה הולך ומאבד אדמה". כדי להתמודד עם התופעה, הוחלט לשתול גידולי כיסוי בין שורות הגפנים ולתת להם לצמוח גבוה ככל שניתן. לאחר שהגיעו לגובה מספק, משטחים את הצימוח ועל האדמה מתקבלת מעין שמיכה ששומרת על מים, מייצבת את הקרקע ובכך מסיעת במניעת סחף.

מאמץ אחר מושקע בגזרת השבחת הגפנים שמהם יגיעו נטיעות עתידיות של גאיה (Massal Selection). החל משנת 2003, מפעילים בגאיה משתלה עצמאית של גפני נביולו, במטרה לספק לעצמם את חומר הגלם האיכותי והעמיד ביותר שניתן. אם בעבר החיתוכים נעשו רק מגפנים בוגרות, חזקות ובריאות, היום החיפוש הוא גם אחר גפנים פגועות שמראות יכולת התמודדות מול מחלות ועושות זאת ללא עזרה חיצונית של יד אדם. "המטרה היא להשיג גפנים שיש להן יכולת לשמור על עצמן" מסביר ג'יובאני, "הרי לא נוכל להיות בכרם בכל רגע נתון כדי לשמור עליהן. בסופו של דבר, אם אתה עוזר לגפנים כל הזמן אתה מחליש אותן בטווח הארוך" הוא מסכם.

הדור הניהולי הצעיר של גאיה לא מתמקד רק בכרמים, אלא גם בהמשך התפתחות החברה לעבר כיוונים חדשים. החדשות האחרונות הן מיזם משותף של גאיה עם היינן אלברטו גראצי באזור היין אתנה שבסיציליה, אשר יינות ראשונים ממנו בוקבקו ממש לאחרונה, ולדברי ג'יובאני עדיין לא ידוע אם ישוחררו לשוק.

 "ההתפתחות של גאיה לאזורים אחרים חלה בגלל שהיה רצון לגדול מבלי לפגוע באיכות היין ביקב הראשון שלנו בברברסקו" מסביר ג'יובאני את התנועה של עסקי המשפחה דרומה. "כרגע אתנה הוא אזור שנמצא בפריחה, ואנחנו אוהבים להשקיע במקומות שיש להם קשר כלשהו למסורת הפיימונטזית שלנו. זה אומר מקומות עם יינות בעלי אופי דומה ובעלי יכולת השתבחות. נרלו מסקלזה (הזן האדום המרכזי של אזור אתנה, א"ג) הוא זן ענבים שיש לו הרבה במשותף עם נביולו".

למרות שכרגע נרלו מסקלזה נטוע ב-14 מתוך 21 הקטר שנרכשו לצורך המיזם החדש, הכוונה היא להתרחב ל-45 הקטר ולייצר בעיקר יין לבן מזן קאריקנטה. "אנחנו מאמינים שהפוטנציאל הגדול באזור הכרמים שלנו באתנה גלום ביינות לבנים" אומר גאיה. "יש גובה, רוח, חום ותנאים מושלמים ליין לבן, אבל ייקח זמן עד שזה יקרה. זה מיזם שמאוד מרגש אותנו". מיזם מסקרן נוסף, שיוקדש אף הוא ליצירת יינות לבנים, קורם עור וגידים ממש בימים אלה באלטה לאנגה (Alta Langa), אזור שממוקם במרחק 15 קילומטר מברברסקו. משפחת גאיה רכשה שם חלקות שטח של אדמות גיר לבנות בגבהים של עד 700 מטר, אך יותר מדי פרטים עדיין אין.

בסופו של דבר, יש גם יין שצריך לשתות, והיינות של גאיה, שלעיתים קרובות נתפשים כמודרניים בקרב חובבי יין, עברו אף הם שינויים בשנים האחרונות. יינות מברברסקו ומבארולו מתחילים את הבגרתם בחביות קטנות ולאחר מכן עוברים לחביות מסורתיות גדולות, כאשר השימוש בעץ חדש לא עולה על 35%. יינות קא'מארקנדה מהיקב בבולגרי, אזור חם בין כה וכה שהושפע מהתחממות נוספת, עברו שינוי משמעותי ברמת הבלנדינג. "החל ב-2014 החלטנו להוריד מכמויות המרלו ולהתמקד בקברנה סוביניון וקברנה פרנק" מתאר ג'יובאני את המהלך. "אנחנו נמצאים שם כבר יותר מעשרים שנה ומכירים טוב יותר את האדמה. כרגע, מרלו פחות מתאים לחום ולכן שמרנו אותו רק בחלקות הטובות ביותר, והוא הולך כולו ליין הבסיס שלנו, פרומיס. זה הפך אותו ליין הרבה יותר טוב לדעתנו".

ולפני שנפרדים, אי אפשר בלי כמה מילים על אנג'לו. "הוא אמנם בן שבעים-ושמונה אבל עדיין מתנהג כמו בגיל עשרים-ושתיים, ועושה לפחות אחת לשבוע את הדרך ברכב מפיימונטה לטוסקנה ובחזרה" מספר ג'יובאני בחיוך. "הוא מאוד מעורב, אבל הוא היה חייב לזוז קצת אחורה. אנחנו עדיין זקוקים לו ולומדים ממנו המון, והוא מאוד נדיב ולא שומר את הידע לעצמו. הוא תמיד לקח החלטות שעוררו מחלוקת אבל ראה לנגד עיניו את טובת היקב. אנחנו רוצים להמשיך את המסורת שלו".

 

Ca'marcanda Promis 2016

בלנד מהוקצע והרמוני של מרלו (55%), סירה וסנג'יובזה, שמבגיר במשך 12 חודש בחביות. הפרומיס בבציר הזה הוא יין פרחוני ואלגנטי, שנוחת על החך במשקל בינוני עם בשלות מדודה ונהדרת של פירות יער אדומים ושחורים. יין נקי, מאוזן ומלא-חן, שמרגיש נגיש וקל יותר ביחס למאגארי, היין האדום הגבוה יותר של היקב, ומאפשר הנאה מידית לצד אופק יישון של 5-6 שנים. ציון:91

Ca'marcanda Magari 2016

המרלו כבר לא חלק מהבלנד שמורכב כרגע מקברנה סוביניון, קברנה פרנק ופטיט ורדו. המאגארי הוא כבר יין מרוכז ועשיר בהרבה ביחס לפרומיס, וגם כזה שמציע עליית מדרגה מבחינת עומק ומורכבות הפרי. יחד עם זאת, בשלב הנוכחי המבנה הטאני של היין קשיח וניכר כי הוא טרם נטמע לגמרי במרקם הקטיפתי, ולכן כדאי להמתין ולתת לו עוד קצת זמן בבקבוק. ברגע שהכול יתחבר, מצפה לכם יין פנטסטי עם תיבול יפהפה והמון אופי אזורי של בולגרי. ציון:93

Pieve Santa Restituta Brunello di Montalcino 2013

זהו הברונלו הבסיסי והפחות מהולל מבין השלושה שמשפחת גאיה מייצרת ביקב שבמונטאלצ'ינו, אך מדובר במוצר מעולה שאוהבי יינות האזור ירצו לשים עליו יד. היין מרגיש כרגע די סגור, אך ניתן להתרשם מניחוחות של דובדבנים בשלים, פירות-יער כהים ונוכחות בולטת של עץ קלוי איכותי שבאה לידי ביטוי בארומות של קפה וקקאו. על החך היין מופיע עשיר ודחוס, עם שכבות רבות של פרי יפה ומתובל שעדיין לא נפתחו, וחמיצות נהדרת שתורמת רעננות ומאזנת. הסיומת מאוד יבשה וטאנית. ייתכן וזה היין הכי טכני ומודרני של גאיה. יין שצריך זמן להתפתח בבקבוק. ציון:92

Gaja Barbaresco 2015

הברברסקו הבסיסי של גאיה הוא תוצר של ערבוב ענבי נביולו שמקורם ב-14 כרמים של היקב באזור. זהו ביטוי נפלא של ברברסקו, שאמנם ניתן להתרשם מאיכויותיו כבר עכשיו, אך זמן נוסף בבקבוק רק ייטיב עמו. הפרופיל הארומטי מורכב ועדין, פרחוני ומפתה. הטעמים נהדרים, גם אם בשלב הזה הטאנינים דומיננטיים עדיין ולא נותנים ליין לספק את החוויה השלמה. ברברסקו קלאסי, אלגנטי ומלא אופי, שמבטא בנאמנות את אזור המוצא שלו. ציון:93