אישיות מרובת פנים ורעננות מתפרצת: 6 יינות סוביניון בלאן משובחים לצנן באמצעותם את אוגוסט

על-אף שהוא מפגין משרעת ארומטית רחבה ושפע של סגנונות עשייה, שירה צידון חושבת שסוביניון בלאן הוא זן בעל אופי ייחודי ומובחן שקשה שלא לזהותו. כדי להוכיח זאת, היא בחרה עבורכם שישה יינות מעולים שמציגים את הזן על שלל מופעיו

שירה צידון

למה סוביניון?

מתוך אלפי זנים המשמשים ליצירת יין לבן, ניתן למנות שניים-שלושה שמוכרים בשמם גם למי שאינם שתייני יין גדולים. השמות הקבועים שיקפצו לראש יהיו ככל הנראה שרדונה, סוביניון בלאן, ובמקרה הטוב גם ריזלינג.

הסיבות להימצאותם של הזנים הללו ברשימה הקצרה הזו נעות בין נטיעות מרובות שלהם מסביב לעולם לבין הגייה קלה שמחליקה על הלשון (לעומת זנים כמו טרביאנו, שלא לדבר על הרשלוולו או גרגנגה). עצם העובדה שבכל פעם שבה בלונדינית מצודדת מראה מזמינה כוס יין בדרמה הוליוודית רומנטית יהיה זה שרדונה או סוביניון בלאן, רק הולכת ומעצימה את הפופולריות של זנים אלו. במקרה של סוביניון בלאן, ההנחה שלי היא שסיבה נוספת לאהדה שצבר הזן נעוצה באופיו הייחודי והמובחן. 

על אף המשרעת הארומטית הרחבה וריבוי האישיויות שאפשר לאבחן אצלו בפגישה אחת אצל פסיכולוג מתחיל, סוביניון בלאן הוא ללא ספק אחד הזנים הקלים ביותר לזיהוי. החל בדשא קצוץ ותפוחי גראני סמית', דרך פרחי סמבוק שחור (אלדרפלאוור) ועד פירות הדר או פירות טרופיים, קל יחסית לשים את האצבע ולומר – זהו סוביניון.

 

אבל למה עכשיו?

קיץ, חם, חם מאוד. החמיצות הטבעית, האופי הירקרק והרעננות המשכרת של הזן מתבקשת בימים אלו. אז בין קיץ של ריזלינג אחד לשני, אולי כדאי לתת השנה את הבמה לסוביניון בלאן, ולהתרשם מפניו המרובות. 

 

אוקיי, אז מה שותים?

פיצול האישיות המדובר יוצר מצב נהדר בו בשינוי ארץ המוצא, מועד בציר, סוג השמרים או מיכל התסיסה של היין - ניתן להפיק מענבי סוביניון בלאן תוצאה שתרצה כמעט כל חך. החל ביינות קלים, רעננים וחמצמצים וכלה ביינות מורכבים, מינרליים ובעלי פוטנציאל יישון מרשים. מיינות יבשים וחדים כתער ועד יינות טרופיים עם רמיזה למתיקות. הנה כמה דוגמאות שתוכלו לשתות הקיץ, עם או בלי קרח:

 

גרשון 2016, כרם שבו (גליל עליון, ישראל)

בכל שנה מבקבק גבי סדן סוביניון בלאן, אך לא בכל שנה הוא מבקבק גרשון. גרשון הוא תוצר של חלקה ייחודית שממוקמת בתוך כרם שבו, שמעניקה בבצירים מסוימים ענבים טובים במיוחד, אשר עוברים תסיסה ספונטנית בחביות ישנות ומבלים בהן שנתיים נוספות לפני הביקבוק. גודל החלקה מאפשר מספר מועט של בקבוקים באותם בצירים נבחרים ועל כן היין משווק באפיקים נבחרים בלבד. זהו סוביניון חד, מינרלי ומאופק, עם חמיצות מאלית נהדרת, ירקרקות של ליים, דשא קצוץ ותפוחי גראני סמית'. על זה נאמר מאות' ווטרינג.

130 ש"ח

 

שורש לבן 2018, צרעה (הרי יהודה, ישראל)

כשמו כן הוא, יין המשקף קודם כל את אזור הגידול ורק לאחר מכן את הזן. הענבים גדלים בכרם שורש שבהרי יהודה בגובה של 700 מטר מעל פני הים, היין מורכב ברובו מענבי סוביניון בלאן (הרי לשם כך התכנסנו) והיתר ענבי שרדונה הממתנים במעט את הארומטיות המוחצנת לרוב של הזן. היין מתיישן קצרות על השמרים העדינים בחביות עץ צרפתי באופן שמעניק לו מעט יותר נפח ומרקם, והופך אותו ליין גסטרונומי להפליא. אל תתנו לזה  להטעות אתכם- היין שומר על רעננות, מינרליות ומורכבות מרשימה. והכי חשוב – יש גם במגנום.

145 ש"ח

 

סנסר 2017, ואשרון (עמק הלואר, צרפת)

זהו יין הסנסר הפשוט מבין שלל התוויות שמייצר ז'אן-לורן ואשרון בלב ליבו של סאנסר, אזור יין אשר נמצא בצרפת שהיא ארץ המוצא של הזן, וזהו אחד מיינות רמת-הכניסה המרשימים שיצא לי לטעום מבציר 2017. ארומות של פרחים לבנים ואבן צור, טעם הדרי של אשכוליות ומרירות קלה של פומלה. זהו יין לא מאוד מורכב, אם כי מאוד מרווה ושתי. מסוג היינות שאפשר לשתות בכל מצב, עם או בלי אוכל. כשמזדמן, שווה לטעום גם את הפינו-נואר של היקב. 

155 ש"ח

 

פואי פומה 'שאן דה ביון' 2014, מישל רד (עמק הלואר, צרפת)

Pouilly-Fume 'Les Champs des Billons' 2014, Michel Redde

מעבר לנהר, בכפר סנט אנדליין שנמצא בשטח אזור היין פואי-פומה שבלואר, מגדלים האחים רד 45 הקטר של סוביניון בלאן על אדמה קימריג'ית (kimmeridgian), קרי שכבות של אדמת גיר עתירה במינרלים ומשובצת מאובנים, שייחודית לאזורים כמו מזרח הלואר, שמפיין ושבלי. יינות היקב מרגשים בנאמנותם לאופי החלקה הספציפית מהם מגיע כל יין, בעיקר בתקופה בה הרבה סוביניונים נוטים לכיוון פירותי, מוחצן וגנרי. סבסטיאן ורומן רד שומרים על אופי פרי ירוק והדרי הנאמן לזן ולאזור הגידול, אשר אינו חוטא לטרופיות יתר, תמיד עם חמיצות חדה ומינרליות מרשימה. 

220 ש"ח 

 

סוביניון רזרבה 2016, קובל (פודרביה, סלובניה)

Sauvignon Reserva 2016, Kobal

לא הסוביניון הסלובני הראשון שיצא לי לטעום, אבל בהחלט המרגש ביותר ביניהם. זהו סוביניון עשיר המיוצר רק בשנות בציר נבחרות בפודרביה שבצפון-מזרח המדינה. כל פרקטיקות הייננות כאן מדברות מרקם, גפנים בנות 40 שנה, השריה של 72 שעות על הקליפות, תסיסה ספונטנית בחביות משומשות, כמעט שנתיים על השמרים ולבסוף ביקבוק ללא סינון. התוצאה היא יין עשיר למדי,שאינו חוטא לכבדות. ארומות של מנגו ודבש מחד ורעננות ירקרקה ומפולפלת מאידך.  

135 ש"ח

 

סוביניון בלאן 2018, קלאודי ביי (מרלבורו, ניו זילנד)

Sauvignon Blanc 2018, Cloudy Bay

בלי מילה על ניו זילנד אי אפשר: מרלבורו, אזור יין שהוא שם נרדף לסוביניון בלאן. אני אפילו מעזה לומר שבקרב יושבי הברים בתל אביב הוא מזוהה עם הזן יותר מאשר עמק הלואר, בעיקר עקב התפרצותם לשוק של מותגים כמו וילה מריה ומאד האוס. במקרה של קלאודי ביי, מדובר באחד היינות האיקוניים ביותר של העולם החדש בכלל. זהו יין בעל מבנה ארומטי עשבוני שובה, ליים ופרי טרופי נוכח. החמיצות הפריכה והפרי המתפוצץ הופכים אותו לאחד הסוביניונים הכי רעננים שיש. 

145 ש"ח