אחרי הסיכומים, מביטים קדימה: 5 יינות שתרצו לשתות בשנת 2020

הכוכב החדש של פורטוגל, יין נפלא מהאלפים וכתום אקזוטי מגאורגיה. 5 יינות שתרצו לסמן עליהם וי בשנה הקרובה

אחרי שצלחנו את מבול סיכומי השנה וסיכומי העשור שהציפו אותנו בשבוע האחרון, הגיע הזמן לנחות חזרה במציאות ולקבל את שנת 2020. זה גם הזמן לומר את האמת: למרות מראן הסימטרי של הספרות שמשדר קידמה וחדשנות, לא הרבה השתנה. ממשלה אין, מזג האוויר המשוגע גובה קורבנות, איצטדיון בלומפילד מוצף וכולם עדיין מדברים על אירן. עשור חדש, זמירות ישנות.

ובכל זאת, אין כמו חילופי הספרות על-גבי לוח השנה כדי להניע אותנו לקבל החלטות. יש משהו בקיטוע הזמנים המאולץ שמאפשר לעצור לרגע את שטף החיים, להביט לכל הכיוונים ולנסות לצאת מהעניין עם כמה תובנות חדשות. בדרך כלל זה לא מחזיק מים, ראו ערך 'דיאטה של אחרי החגים', אבל עדיין שווה לנסות.

למרות שאנחנו שואפים לדמיין את עצמנו כאנשים פתוחים שאינם נוטים לקיבעון, כאשר זה מגיע ליין אני מוצא שרוב האנשים נוטים להישאר עם המוכר. לא שמוכר זה לא טוב, להפך, לשמור אמונים ליין אהוב זה דבר מבורך, אך לעתים העצלות הזו גורמת לנו לפספס דברים נהדרים שמתרחשים סביבנו. אחרי הכול, זכינו לחיות בתקופה הטובה ביותר שידע עולם היין אי-פעם. תקופה שבה הן המגוון והן איכויות היין שמיוצר ברחבי העולם נמצאים בשיאם. ועדיין, לא מעט אנשים מגבילים את עצמם מסיבות כאלה או אחרות. חלק שותים רק יינות מבורגון, אחרים מקדשים את היין הטבעי ובשנים האחרונות יש גם זן חדש של אנשים, ביניהם שפים מפורסמים שסוד מקצועם טמון בחך רחב ומשוכלל, שמצהירים שהם שותים רק שאבלי. נו, שוין.

כדי לסייע לכם להימנע ממלכודת החד-גוניות, הכנתי עבורכם רשימה קצרה של יינות שתרצו לסמן עליהם וי בשנת 2020. יש ביניהם יינות שמגיעים מאזורי-יין מפורסמים יותר ופחות, אך המכנה המשותף לכולם הוא שהם מספקים חוויית שתייה שמספקת את בלוטות הטעם וגם את האינטלקטואל.

 

  • Luis Seabra, Xisto Cru 2016, Douro

 

היבוא של יינות לואיש סאברה לישראל הוא אחת הבשורות הכי משמחות לפתוח איתן את שנת 2020. במשך שנים רבות, עד 2013, היה סאברה היינן שאחראי בפועל על הפקת היינות המצוינים של יקב ניפורט. בשלב הזה הוא החליט לצאת לדרך עצמאית ולייצר בעמק הדורו יינות ששונים בתכלית מכל מה שיצא מהעמק לאורך השנים. שיסטו קרו טינטו 2016, היין האדום של סאברה, הוא בלנד של זני רופטה, טוריגה פרנקה, אליקנטה בושה וטינטה קאראוואליה. זהו יין שמציג עשייה כמעט בורגונדית בעמק הדורו, עם שיעור אלכוהול של 12.5% ובשלות בהירה ומינימלית. זה לא מונע מהיין להפיק עומק של טעמים שנעים בין פרי יער כהה, תיבול בלסמי, בשרניות ועישון. הסיומת מינרלית והמרקם עדין ומלהטט ברעננותו על החך. מקסים, לא פחות. (היין מיובא לישראל ע"י דני גליל ומשלוח ראשון עתיד להגיע לקראת מרץ. סמנו לכם.)

 

  • Domaine Hauvette, Dolia 2013, IGP Alpilles Blanc

אורי כפתורי הוא יבואן מקומי שפועל כבר לא מעט שנים מתחת לרדאר ומייבא לישראל יהלומים קטנים ונפלאים מדרום צרפת. התוספת האחרונה לקטלוג שלו, דומיין הובט, מרגשת במיוחד. דומיניק הובט הגיעה לאזור בו-דה-פרובנס בשנות ה-80, התאהבה במקום והשתקעה בו. באזור היפהפה שמוקף בהרי האלפים ומפורסם בעיקר בזכות מסעדות הפאר שלו, הקימה דומיניק יקב שמסתמך על 170 דונם של כרמים שמטופלים על-פי עקרונות ביודינמיים. דוליה, אחד משני היינות לבנים של היקב, לא מיוצר בהתאם לרגולציה של האפלסיון (ולכן מסווג לכאורה בסיווג נמוך של IGP), אך זה לא מונע ממנו להיות יין לבן פרובנסלי יוצא מן הכלל. הבלנד שמורכב מרוסאן, מרסאן וקלארט בחלוקה שווה, מספק הופעה פנטסטית של מורכבות, ניקיון, אלגנטיות ומינרליות. (220 שקל, www.hacaftoria.com)

ורוניקה אורטגה. כוכבת חדשה בשמי ביירזו

 

  • Veronica Ortega, Quite 2016, Bierzo

אם תשאלו את הספרדי הממוצע הוא יאמר לכם שיין אדום ספרדי זה ריוחה או ריברה-דל-דוארו. צרכנים מתקדמים יותר אולי יוסיפו גם את פריוראט. ומה עם ביירזו? יינותיו של אזור היין הנהדר הזה, שחווה התפתחות משמעותית בשנים האחרונות, מיועדים בעיקר למטרות יצוא ובדרך כלל מספקים תמורה נהדרת למחירם. ורוניקה אורטגה, ייננית שהתמחתה אצל ראול פרז, בכיר הייננים באזור ואחד הגדולים בספרד בכלל, מהווה את אחד מהכוחות החדשים העולים של ביירזו. קיטה 2016, יין אדום שמבגיר בחביות ישנות ובאמפורות חרס, הוא גירסה עסיסית, מלאת-חיים ורעננה לזן המנסיה המקומי, שמבטאת את הגל החדש שמבכר שתיות על-פני עציות ובשלות יתרה. שווה להכיר. (Fat-guy.net)

 

  • Gogo Wine, Cuvee Bebes 2018, Kakheti

חברת עסיס של נטלי שפריר, שמתמקדת ביינות טבעיים, היא התוספת העדכנית ביותר לשוק יבואני היין בישראל. נכון לעכשיו כולל הפורטפוליו של שפריר יינות מגאורגיה ואיטליה בלבד, וביניהם מצא חן בעיני במיוחד ה-Cuvee Bebes שמיוצר על-ידי הייננית קטי ברישווילי באזור היין קאחטי שבגאורגיה. זהו בלנד של זני רקאציטלי ומצוואנה שמיוצר- כמיטב המסורת הגאורגית- תוך השרייה ממושכת על הקליפות והבגרה בכדי קוורי מתחת לפני האדמה. התוצאה אקזוטית ומציגה בשומת טרופית משכרת על רקע ניחוחות וטעמים של קליפות הדרים, מרציפן ודבש. הסיומת טאנית ומלאת-אופי. לא יין לכל אחד, אבל אם עדיין לא מצאתם את היין הכתום שלכם, ייתכן וכאן יסתיים החיפוש. (https://www.asiswines.com/)

 

  • Domaine Jules Desjourneys, Saint-veran 2015

לאחר שהפך לאחד מיצרני היין הבכירים של בוז'ולה, פביאן דופריי מדומיין ז'ול דז'ורניי מצליח לחולל נפלאות גם עם יינותיו הלבנים מאזור מאקונז (Maconnais) שבדרום בורגון. היין הספציפי הזה של היקב מגיע מסנט-וראן ומלמד לאילו איכויות ניתן להגיע בטרוארים הדרומיים והפחות נוצצים של בורגון. תקבלו כאן את כל החבילה: אינטנסיביות, חמיצות בהירה, טוהר פרי ושפע של מינרליות. נפלא. (יבוא: Bourgogne crown)