טרגדיה קומית בעשר מערכות: תקופת היובש חוזרת לארה"ב?

אלדד לוי, יבואן יין שיודע דבר או שניים על יבוא יינות אירופאיים, מנתח בטור אורח מרתק את מהלכיו האחרונים של טראמפ שמאיימים לייבש את שוק צרכני היין הגדול בעולם 

1) סערה בכוס יין, או אולי "הסערה המושלמת" שעומדת לפגוע אנושות בתעשיית היין האמריקאית כולה? או אולי אפילו לכרסם ולמוטט את מחיריהם (המנופחים?) של יינות העל האירופאיים? עוד מוקדם לדעת, אבל הסיפור מדיר שינה מכל מי שמוכר או קונה יין בארה"ב, ובוודאי מכל מי שמייצר יין באירופה.
אבל רגע, נתחיל מההתחלה.

2) איירבוס, מכירים? כנראה שכן. זו יצרנית המטוסים האירופאית, אחת משתי ענקיות התעופה העולמיות. היא בנויה כשותפות של ארבע מדינות - צרפת, גרמניה, ספרד ובריטניה. שנים רבות טוען המימשל האמריקאי כי החברה זוכה לסובסידיות לא הוגנות שמפריעות לענקית התעופה האמריקאית, בואינג, לזכות בעיסקאות כאלה ואחרות.

בתחילת אוקטובר קיבל ממשל טראמפ האגרסיבי והלוחמני, אור ירוק מארגון הסחר העולמי "להעניש" את הסחר עם אירופה ע"י מיסוי של מוצרים שמיוצרים ביבשת הישנה בסכום של 7.5 מיליארד דולר. היישום לקח פחות מיממה. בין היתר, הוטלו מיסים על תוצרי ארבעת המדינות השותפות בחברת התעופה האירופאית, בדמות מכסים בסך 25% על מגוון מוצרים מתוצרתן, כולל על מה שמעניין אותנו - יין.

3) רק רגע. קצת על פוליטיקה צדדית.

לקראת סוף השנה נחתמה עסקת ענק בה LVMH רכשה את ענקית התכשיטים האמריקאית, טיפאני, שנקלעה לקשיים פיננסיים. במקביל כמעט, השיקה ענקית המיתוג הצרפתית מפעל בטקסס, אליו היא העבירה חלק לא מבוטל מייצור מותגיה השונים. סה"כ, על פי מייסד ויו"ר התאגיד, ברנרד ארנו, תורמת LVMH מעל מיליארד יורו בשנה לכלכלת ארה"ב, בה היא מפעילה מעל 750 חנויות יוקרה. זה אומר הרבה מישרות, הרבה נכסים, הרבה מיסים.

4) אז נחזור למיסים, 25% כאמור, שהוטלו בין היתר על יינות מארבעת המדינות (בריטניה, צרפת, ספרד ו...צרפת). מעניין, אבל מהמס הוחרגו יינות מעל 14% אלכוהול, יינות בפורמטים גדולים ו.....יינות מבעבעים, כולל שמפניות, שהן כידוע כמה ממותגי הדגל של תאגיד LVMH, למי ששכח נזכיר כי ה"M" בשם התאגיד מציין את "מואט", יצרנית השמפניה הגדולה בצרפת.
צירוף מיקרים?
לא חשוב, לא עקרוני כרגע, אבל מעניין איך הדברים נסגרים.

5) המס נכנס לתוקף שבועיים אחרי שהוכרז, ב-18 לאוקטובר, וקל להבין שהוא תפס חלק מהיבואנים עם הרבה מטען על הים, הכנות לקראת מכירות סוף השנה וסגירת הרבעון האחרון של 2019. חלק מהיבואנים הגדולים, בשיתוף עם היקבים האירופאיים, "ספגו" חלק ניכר אם לא את כל המס - הן על ידי הנחות מהיצרנים והן על ידי הקטנת מתח הרווחים. הסיבה די ברורה - לא לפגוע במכירות סוף השנה. לא להתבלבל – יבוא היין מצרפת מסתכם בכ-1.6 מיליארד דולר בשנה, אבל רק חלקו הזעום במונחי נפח הוא יינות-על מבורגון ובורדו. ברוב המקרים מדובר על יינות של 3-7 יורו, ושם קשה יותר לכווץ את השומנים, פשוט אין מספיק מהם.

6) כמובן שיבואנים בסדר גודל בינוני וקטן נפגעו הרבה יותר מהתקנות, גם כי קשה להם הרבה יותר לנהל משא ומתן להנחות מול היצרנים, ובוודאי שקשה להם לממן את שיעור המכס הגבוה מתוך ההון העצמי שלהם. תשלום לספקים יכול להידחות בהסכמה ל 60-90 ימים מיום המשלוח, אבל את המכס משלמים במזומן ביום שיחרור הסחורה. 25% במזומן ומראש זה הרבה, הרבה כסף.

7) אז מה שהיה "על הים" נכנס לארה"ב ברובו, מן הסתם חלק שוהה במחסני ערובה, שם לא משלמים מכס (עד השיחרור לשוק). אבל מה עם משלוחים חדשים? פחות או יותר קיפאון, בטח במיגזר יינות היוקרה היקרים, בעיקר מכיוון שאף אחד לא יכול להיות בטוח מה יהיה עם המס. יישאר? ייעלם? אולי יעלה? האסטרטגיה הכי בטוחה למי שיכול היא להיכנס למצב המתנה, ולראות אם הקפריזה תעבור, ומתי. תראו למשל מה קורה עם מלחמת הסחר מול סין – בשלהי 2019 נראה כי העניינים מסתדרים והמכסים ייעלמו ברובם הגדול. אז מי ינחש מה יקרה במלחמת איירבוס?

8) אף אחד לא ינחש, כנראה, אבל הבשורות הרעות הן שיש מצב שהגזירה לא תעבור. אם על מס של 25% עוד אפשר להתגבר, כך או אחרת, מימשל טראמפ שוקל כרגע לנקוט במדיניות מס אגרסיבית בהרבה, כלפי כ-ל היינות האירופאיים, ולהעמיד את המכס על 100% (במילים:מאה אחוזים) מערך הסחורה. איך ספק כי שיעור מס כזה ירסק חלק גדול מיינות העל האירופאיים, ויפגע אנושות בתעשייה האירופאית כולה. זה עלול להגיע עד כדי הפסקה כמעט מוחלטת של מכירת יינות אירופאיים באחד השווקים הגדולים, העשירים והחשובים בעולם, אם לא החשוב ביותר. נכון, ייתכן ומדובר בבלון ניסוי ובאמצעי להפעלת לחץ על התעשייה האירופאית כולה – המכס לא יחול רק על יין, כזכור, אבל ייתכן והשולף הכי ספונטני ופרוע במערב יילך הלאה במלחמה.

9) אבל רגע. נניח והיין האירופאי יתייקר פי 2. לא יהיה זה מופרך להניח כי רובו יהפוך ללא מעשי מבחינת צרכני מוצרי הבסיס, ובסופו של יום זהו רובו המכריע של השוק. יווצר מחסור אדיר ביין בשוק הצרכני הגדול ביותר בעולם. ואז, מה יגרום המחסור למחירי שאר היינות המגיעים לארה"ב? האם יצרנים מקומיים וגם ממקומות אחרים בעולם, לא ינצלו את המחסור ויעלו את המחירים קצת, ועוד קצת, רק כי "אפשר"? מחסור אדיר כל כך עלול לגרום לכך שכל היין שנמכר בארה"ב יתייקר בין לילה, או בין רבעון. ומי יודע אם שאר יצרני העולם ערוכים למלא את החור שייפער בהיצע היין לצרכנים המקומיים. "הצרכן ישלם יותר, ובסוף הוא זה שייפגע", אומר אחד היבואנים הגדולים, "וזה לא מצב טוב בכלל".

10) וכאן טמון זרע הפורענות, ופה בדיוק מתחילה כנראה הבעייה הגדולה ביותר - בעולם של היצע הולך וגובר, בהחלט ייתכן כי אוכלוסיות שלמות ינטשו את היינות האירופאיים, ואולי אף יחפשו פתרונות אלכוהוליים אחרים, שאינם יין. שנה-שנתיים כאלה, ודור שלם של אמריקאים עלול ללמוד ולרצות לשתות דברים אחרים. ואחרי שמימשל טראמפ יחלוף מהעולם, מי יודע מתי הם יחזרו, ואם הם בכלל יחזרו.